היטלר של יפתח הוא נלעג. זאת הסיבה לכך שקל לנו לקבל אותו. יפתח מפליא להשתמש בהומור על צורותיו השונות כדי לאפשר לנו התייחסות מקבלת, מקשיבה ולומדת, מן האיש הזה, שלעולם יירשם כנורא ומבחיל בתולדותינו. הוא מקטין אותו לכל אורך הדרך. ההתאבדות שלו היא פתטית, ודרכו בגהנום רצופה בחוויות שמקטינות את דמותו.