הלוויה חורפית של חנוך לוין בקאמרי הופכת בידיו של מתן אמסלם לחגיגה של חיים בצל המוות, לסאטירה צינית שיש בה קורטוב של רחמים, ללוין בן זמננו שמציב את הפילוסופיה הלווינית וגם מצחיק ואנרגטי.