בקרוב אצלך בקולנוע

בקרוב אצלך, כלומר: מה שאומרים בחתונות לאנשים שהם עדיין לא נשואים. זוהי סיטואציה נעימה במיוחד, בה מזכירים לכל מי שלא מלווה בזוגיות שקיבלה גושפנקה חוקית, שצריך למהר ולהתמסד, כי זה מה שהחברה מצפה ממנו. לחץ ריגשי לא מתון שמוביל לשלל תחושות, רובן לא נעימות. זוהי אכן הסיטואציה בתחילת הסרט הזה, כשכולם יודעים שהבחור המתוק, אחי הכלה, הוא בעצם גיי. והם מצפים שיתחתן.

למעשה, במקור הסרט נקרא: 'בחור הודי טוב', שזה ביטוי די מקביל ל'בחור יהודי טוב', חלומה של כל אם יהודיה עבור בתה הלא נשואה. אלא שכאן, הורי החתן, הודים מאוד מסורתיים, עם ציפיות מאוד נוקשות מבתם, שהתחתנה נישואים מאורגנים ומחוסרי אהבה, מגלים אצילות מפתיעה וקבלה יוצאת דופן לבן הגיי. הם מוכנים לקבל אותו עם זוגיות עם גבר. אלא שהם רוצים בחור הודי טוב. על זה, כך נראה, הם לא מוכנים להתפשר.

ודווקא במקדש ההודי, כשהוא כורע על ברכיו לפני הקדוש החביב עליו, מבחין הגיבור שלנו, נאבין, שהוא רופא (חלומה של כל אם הודית), בגבר מושך, ג'יי, צלם, שבא גם הוא להתפלל, ואפילו מצלצל בפעמון. הצלצול הזה, שמבחין בין קודש לחול, ובא לסמל מין הטהרות עבור הפולחן, מושך את תשומת ליבו. והנה הוא מבחין באיש, שיפגוש אחר כך שוב, דרך מקרה. אבל האיש הזה, למרות שאומץ על ידי זוג הודי וגדל עם מנהגים הודיים, הוא לבן, רחמנא לצלן.

מערכת היחסים שלהם מתחילה בצורה מגושמת, עם הרבה מאוד פחדים והסתייגויות מצידו של נאבין. כיוון שזהו, למעשה, רומן רומנטי, המכונה בשפת הקולנוענים רום-קום (קומדיה רומנטית), מגיע הרגע, שבו, בזכות משבר קשה ופרידה, נבין מבין שזוהי האהבה האמיתית, והוא עושה מחוות גדולות כדי להחזיר אליו את אהובו.

כל זה נחמד ומתוק, ומאוד אפשרי לצפייה, במיוחד לשוחרי הז'אנר. אמנם הזוג הזה הוא הודי, אבל הוא מדבר אל כולם. שני הגברים הם נחמדים ומתוקים וראויים בהחלט לסיפור האהבה. הסיפור האמיתי כאן הוא המשפחה. המורכבות המשפחתית, של זוג הורים שהושאו מבלי שהכירו בכלל, ונפגשו לראשונה בעת חתונתם, ובכל זאת פיתחו אהבה גדולה (שילדיהם אינם מבינים, כי הם שייכים לדור אחר), והם לומדים לקבל את הבן הגיי ולעמוד לצידו בכל דרכיו.

האמא ההודית העצומה, לא רק מבחינת ממדים אלא בעיקר מבחינה ריגשית, מספרת בעת חתונת בנה על נישואיה שלה, ומספרת סיפור קטן ומצחיק, ועושה זאת בצורה מאוד פרובוקטיבית.

היא מספרת על כך שלא ידעה לבשל, ויום אחד בעלה פשוט בישל לה ארוחת מלכים. על שאיפתו להיות שף סיפר האב, איש מתוק בצורה יוצאת דופן גם הוא, לחתן הלבן, שאיפה שדוכאה באכזריות פיזית על ידי אביו שלו. זהו סיפור על דור אחר, עולם אחר, תרבות אחרת. הפערים בין תרבויות ודורות נפתרים כאן בצורה קלילה מדי, אבל אין לצפות לעומק יתר מקומדיה רומנטית.

בסוף, כמובן, כולם טובים וכולם אוהבים ויש הפי אנד. זה מה שקורה בסוג הסרטים הזה, רום-קום. אין אפשרות אחרת. אז בשורה התחתונה, אם אתם מחפשים סוף טוב לסיפור אהבה, עם אנשים טובים וקצת לחלוחית בעיניים בקטעים מרגשים, ואפילו צחוקים פה ושם, זה בהחלט סרט נהדר עבורכם.

משחק קאראן סוני, ג'ונתן גרוף במאית רושאן סאת'י