החולה ההודי בקאמרי

“החולה ההודי” היא יצירה פרי עטו הקודח של רשף לוי, יוצר קומי מבריק שמצליח לקחת נושאים קשים ומורכבים כמו מחלות, מוות, ניתוק משפחתי, ניכור בין אב לבן וחיבור בין אחים, ולהציג אותם על הבמה בצורה חיה, מצחיקה ומרגשת בו־זמנית. לוי אינו נמנע מהכאב או הקושי, אך הוא מצליח לטפל בו בצורה שאינה מרגישה כבדה וקשה מדי לצופה. הוא מקל עלינו באמצעות הומור, קריצות ושפה תיאטרלית שנונה. רשף כמו רשף. ההצגה כמו אומרת לקהל: אלה החיים, תתמודדו. גם כשקשה, אפשר לעשות זאת בחן ובשמחה ככל שניתן.

זהו מחזה אוטוביוגרפי, שכתב רשף והוא חותם עליו, כמו על שאר יצירותיו מאז מות אחיו, בשם שניהם: רשף ורגב לוי. הוא כתב את המחזה בשנת 2000, ונדחה על ידי כל התיאטראות אליהם נשלח. בשנת 2005 הוא הועלה לראשונה, בבית ליסין, במסגרת פסטיבל 'פותחים מסך', ושיחקו בה שלמה וישינסקי, גילת אנקורי, ליאור אשכנזי ואושרי כהן. בשנת 2012 היא עלתה שוב, בהבימה, שוב בבימויו של אלון אופיר. בשנת 2018 היא עלתה בתיאטרון הספריה, ובשנה האחרונה היא שוב זוכה לחיים חדשים, בתיאטרון הקאמרי.

עלילה

הסיפור עוסק בשגב, צעיר הרוצה לאחות את הקרעים במשפחתו. הוא יוצר קשר עם אבשלום, אחיו הבכור שניתק את עצמו מהמשפחה שנים רבות קודם, כדי לבשר לו שאביהם חולה מאוד. המפגש הזה, בין שני אחים שלא נפגשו קודם, הופך לשרשרת אירועים רגשיים, קשים ומשעשעים, שמתארים לנו אירועים שקורים, או יכולים לקרות, במשפחות רבות, בניואנסים שונים.

במהלך ההצגה נחשפים סודות ישנים, רגשות מודחקים ותחושות אשמה שמלווים את הדמויות שנים. הרגשות הללו מוצגים לא רק במילים ובדיאלוגים, אלא גם במבעי פנים, מחוות ושפת גוף, מה שמעניק לכל דמות עומק אנושי אמיתי. הסיטואציות המשפחתיות משתלבות באופן טבעי עם רגעי קומדיה שמאפשרים לקהל נשימה והקלה, ובו־זמנית מאפשרות להתמודד עם הקושי.

משחק

כל השחקנים מביאים לידי ביטוי את יכולות המשחק שלהם בצורה מיטבית. תום אבני, בתפקיד אבשלום, מציג משחק מדויק ומורכב: קשיחות חיצונית לצד פגיעות פנימית שמתגלה רק ברגעים אינטימיים. כל תנועה ומבט של אבני נושאים משמעות רגשית ומעמיקים את ההבנה של הדמות ואת השינויים שחלים בה.

עידו טאקו (ובחלופות יונתן הורנצ'יק) בתפקיד שגב, מצליח להביא תמימות ונחישות בו־זמנית. שגב הוא דמות שמנסה לאחות את הקרעים המשפחתיים, והשחקן מעביר את הקונפליקט הפנימי שלו בצורה מרגשת. הוא נע בין הרצון לקרבה מול הפחד לחשוף את עצמו לפגיעה ולהתמודדות עם רגשות קשים. הוא מתמודד עם החולי של האב, ואחר כך שלו עצמו, בעזרת הומור שחור ונוקב.

מוטי כץ ושרה פון שוורצה, בתפקידי ההורים, מגלמים את תפקידיהם בצורה מעוררת השראה. מוטי כץ משחק את האב שאיבד את יכולותיו המנטליות ואת השליטה על הסוגרים, לצד הבהובים של חזרה להכרה, והדגשת עמדותיו הפוליטיות (הימניות) מתקופות אחרות, כאיש של בגין. מוטי כץ מצחיק אותנו, וכך גם שרה פון שוורצה, אחת מהשחקניות הישראליות החביבות עלי ביותר, שמשחקת תפקיד מורכב של אם ואישה מסורה אך גם בוגדת בבעלה, עקרת בית גרועה שאפילו נמלים לא רוצות לאכול פירורים ממאכליה, כהגדרת בנה שגב. שניהם, מוטי ושרה, מעניקים משקל דרמטי להתרחשות. הם מצליחים להציג את הדינמיקה המורכבת של ההורים מול הילדים, לצד רגעי קומדיה משלהם, כל אחד בדרכו ובסגנונו, שמשרים הקלה על הצופה ומוסיפים עומק.

בימוי וקצב

הבימוי של אמיר י. וולף חד וברור. המעברים בין קומדיה לדרמה מבוצעים בצורה טבעית, תוך שמירה על רצף עלילתי ברור. וולף מצליח ליצור דינמיקה בין הדמויות שמחזיקה את הקהל מרותק לכל סצנה, גם כאשר מדובר ברגעים אינטימיים של דיאלוגים שקטים וגם בסצנות קוליות או סיטואציות משפחתיות טעונות.

הקצב נשמר במדויק, רגעים של הומור, ולעיתים אף אבסורד קומי, מגבירים את האפקט הרגשי. הצופים מרגישים חלק מהמערכת המשפחתית, חווים את ההתלבטויות, האשמה והפיוס יחד עם הדמויות.

תפאורה, תאורה ומוזיקה

אלכסנדרה נרדי תכננה תפאורה מודולרית שמאפשרת מעבר מהיר בין סצנות בבית הקפה לבין הבית המשפחתי המבולגן והמיושן. העיצוב תומך בעלילה ומדגיש את הקונפליקטים והקשר בין הדמויות, תוך יצירת תחושה של מציאות חיה ומזמינה.

קרן גרנק אחראית על התאורה שמעצימה את הדרמה והקומדיה כאחד, ממקדת את תשומת הלב על הדמויות המרכזיות ומוסיפה עומק.

איתמר גרוס אחראי על המוזיקה, שכוללת בעיקר שירים עבריים ישנים ונוסטלגיים, שירים שיוצרים אפקט ריגשי בכל אחד מאיתנו ומקדמים את העלילה.

חיבור אנושי

'החולה ההודי' עוסק בקשרים משפחתיים מורכבים: ניתוקים, פיוס, אהבה, געגוע ואשמה. ההצגה מציגה כיצד רגשות ישנים יכולים לצוף מחדש, כיצד ניתן להתמודד עם כאב ואובדן, ואיך הומור מאפשר הקלה ואיזון רגשי.

המחזה מזכיר לנו את הצורך בחיבור אנושי וביכולת לראות את האחר גם ברגעי קושי. דרך הדמויות, הצופים נחשפים למתח שבין חיבור למשבר, בין אהבה לפגיעה, ומבינים כי המשפחה אינה מושלמת, אך מהווה, במקרה הטוב, מקום של חיבור, פיוס ואהבה.

בשורה התחתונה

'החולה ההודי' היא הצגה מרגשת, חכמה ומצחיקה, המשלבת בצורה יוצאת דופן קומדיה ודרמה. ההפקה בקאמרי 2025 מציגה צוות שחקנים מוכשר, בימוי מדויק, עיצוב תפאורה ותאורה מתוחכם, ומוזיקה שמלווה את חוויית הצפייה.

זו הצגה שמזמינה את הקהל לחשוב על משפחה, פיוס, כאב ואהבה, חיים, חולי ומוות, תוך שמירה על אווירה קלילה ומצחיקה. היא מצליחה להעביר מסר אוניברסלי: גם במצבים הקשים ביותר, אפשר למצוא רגעי חן, הומור ופיוס.

אה כן, ומיהו החולה ההודי, תשאלו. ובכן, תצטרכו לצפות בהצגה כדי לקבל את התשובה.

מחזה: רשף ורגב לוי

בימוי: אמיר י. וולף

תפאורה: אלכסנדרה נרדי

תלבושות: רועי עקאב

תאורה: קרן גרנק

מוזיקה: איתמר גרוס

שחקנים: תום אבני, עידו טאקו / יונתן הורנצ'יק, מוטי כץ, שרה פון שוורצה

צילום: רדי רובינשטיין

לפרטים ומועדים נוספים:

החולה ההודי | התיאטרון הקאמרי של תל-אביב