המפקח מגרה: כולם חשודים, בקולנוע

​הצללים של מסייה סימנון

​⭐⭐⭐✨ (3.5 מתוך 5)

​בעולם הקולנוע של שנת 2026, המקדש לעיתים קרובות את הקצב המהיר, העריכה התזזיתית והאפקטים הדיגיטליים, יש משהו חתרני כמעט בחזרה אל דמותו של המפקח מגרה.

בסרטו החדש של פסקל בוניצר, "המפקח מגרה: כולם חשודים" (Maigret and the dead lover), אנחנו מקבלים תזכורת לכך שמתח לא זקוק בהכרח למרדפי מכוניות או לפיצוצים.

בז'אנר המתח הזה, הפענוח הוא איטי, כמעט סיזיפי, והוא עוסק בעיקר בנפש האדם. זהו סרט מתח שונה מאוד ממה שהורגלנו אליו; הוא איטי, מחושב, ומסרב להיכנע לתכתיבי האקשן המודרני, ובכך טמונים כוחו וחולשתו.

ז'ורז' סימנון הוא סופר שמתעמק בנפש האדם. כידוע, המפקח מגרה הוא מסוגת המתח, אך יש לו גם לא מעט ספרים נוספים, שהם לא ספרי מתח. המשותף לכולם הוא העיסוק המעמיק בנפש האדם.
​

שושלת של בלשים: בין גבאן, דפרדייה ופודלידס
​

כדי להבין את מעמדו של הסרט החדש, יש להביט אחורה על ההיסטוריה הקולנועית המפוארת של מגרה. מאז שג'ורג' סימנון הפיח בו חיים ב-1931, הפך המפקח לאחת הדמויות המגולמות ביותר בתולדות המסך, עם למעלה מ-170 עיבודים בשפות שונות. כל דור בחר לעצמו את המגרה שלו, וכל שחקן הביא עמו מטען תרבותי שונה: ז'אן גבאן הוא המגרה ה"קלאסי" של שנות ה-50 וה-60. גבאן גילם אותו כסלע איתן, איש חוק סמכותי ומחוספס שהפך לסמל של יציבות צרפתית פוסט-מלחמתית.
​

מייקל גמבון ורואן אטקינסון: הגרסאות הבריטיות שהוכיחו שהמפקח חוצה גבולות. אטקינסון, בפרט, הפתיע בפרשנות מלנכולית ושקטה, רחוקה שנות אור מדמויותיו הקומיות.
​

ג'ראר דפרדייה, בעיבוד של פטריס לקונט מ-2022, דפרדייה הציג מגרה פיזי מאוד, עייף, אדם שנושא את כל משקל העולם על כתפיו הרחבות והשמוטות.
​

כעת, דני פודלידס (מה"קומדי פרנסז") נכנס לנעליים הללו ומציע פרשנות רעננה. פודלידס הוא מגרה אינטלקטואל, פגיע יותר, אדם שפועל מתוך אינטואיציה עדינה. הוא אינו מנסה להרשים בכוחו הפיזי אלא בחדות המחשבה שלו. זהו מגרה ש"נעלם" לתוך הסביבה כדי לצפות בה טוב יותר, מודע היטב למעמדו כזר בתוך עולמות האצולה והדיפלומטיה.
​

האיש הצונן כצנון: הפנים האחרות של מגרה

​אחד הרבדים המרתקים והמרגשים יותר בסרטו של בוניצר הוא הטיפול במרחב הפרטי של המפקח. בחוץ, מול החשודים במשרד החוץ או בטרקלינים המפוארים של הנסיכה דה-וינס (אן אלווארו הנפלאה), מגרה מצטייר כאיש "צונן כצנון". הוא מרוחק, שקול, לעיתים אף אדיש למראה.
​אך ברגע שהוא חוצה את מפתן ביתו, הדינמיקה משתנה לחלוטין.

בתוך הזוגיות שלו, אנחנו פוגשים מגרה אחר: מעורב, חם ומכבד להפליא. מערכת היחסים שלו עם אשתו היא העוגן הרגשי של הסרט. הכבוד ההדדי והחום השקט ששורר ביניהם עומדים בניגוד מוחלט למערכות היחסים המעוותות, רוויות הסודות והבגידות, שהוא פוגש במהלך החקירה.

זהו הניגוד שמגדיר את מגרה של סימנון: היכולת לשמור על ליבה אנושית חמה בתוך עולם של ניכור ופשע.
​

בוניצר: הבימוי כציור של שכבות

​הבמאי פסקל בוניצר, שחצה את גיל 80, מוכיח שוב שהוא אמן של אטמוספירה. בוניצר הוא תסריטאי ותיק שעבד עם ענקי ה"גל החדש", והניסיון הזה ניכר בכל פריים. בדומה לסרטו הקודם "מכירה פומבית", שעסק בציורים שנגנבו בשואה, גם ב"כולם חשודים" בוניצר מתמקד במה שחבוי מתחת לפני השטח.
​

העלילה, המבוססת על ספר של סימנון שטרם תורגם לעברית, עוסקת ברציחתו של שגריר לשעבר ובחשיפת חליפת מכתבי אהבה סודית שנמשכה 45 שנה.

בוניצר מנצל את 80 הדקות של הסרט כדי ליצור תחושת דחיסות ויזואלית. הצילום המוקפד, שמשתמש בגוונים של חורף פריזאי, הופך כל חדר חקירות למעין וידוי פסיכולוגי.

המתח נבנה דרך טוויסטים קטנים וגילויים הדרגתיים, כאשר העוגנים המוכרים – המקטרת, המעיל, והמשרתת השתקנית (דומיניק ריימון), מעניקים לצופה תחושת ביטחון בתוך המסתורין.
​

סימנון והשפה העברית: החוליה החסרה
​

עבור הקורא והצופה הישראלי, הסרט הוא גם מחווה למסורת ספרותית עשירה. ספריו של ג'ורג' סימנון זכו בישראל לעדנה בזכות תרגומי המופת של יהושע קנז ורמה איילון בהוצאת "עם עובד". קנז, בכישרונו הגדול, ידע להעביר את ה"סימנוניות", אותה שפה רזה אך טעונה שבה תיאור של גשם או של ריח קפה בבית קפה פריזאי הופך למצב נפשי עמוק.

העובדה שהספר הנוכחי לא תורגם הופכת את הסרט לסוג של גילוי ספרותי, המאפשר לנו להיחשף לעוד נדבך ביצירתו של הסופר הבלגי המרתק.
​

​למרות האיכות הבלתי מתפשרת, המשחק המצוין והבימוי המהודק, הסרט נותר נאמן מאוד למסורת ה"קאמרית". הוא אינו מנסה לפרוץ גבולות קולנועיים חדשים או להמציא מחדש את ז'אנר הבלש, אלא מבקש להיות עיבוד מכובד, אינטליגנטי ומסוגנן.

עבור חלק מהצופים, הקצב האיטי והסטטיות היחסית עלולים להרגיש כחוסר באנרגיה, אך עבור מי שמחפש קולנוע שמעריך את שכלו של הצופה, מדובר בפנינה של ממש.
​

בשורה התחתונה: "המפקח מגרה: כולם חשודים" הוא בילוי נעים במובן העמוק של המילה. הוא מזכיר לנו שגם בעידן של מידע מיידי, אין תחליף לאינטואיציה אנושית.

​​
​בימוי: פסקל בוניצר
​שחקנים: דני פודלידס, אן אלווארו, מישה לסקו, דומיניק ריימון, ארקדי ראדף
צרפת 2026, 80 דקות
​החל מה-26 במרץ: בבתי הקולנוע (רשת לב, מובילנד, סינמטק הרצליה) וב-VOD של סינמטק תל אביב.