הנסיך הקטן של חיים שפירא בגריי יהוד

בצהרי שישי אחד, באולם מלא מפה לפה במועדון גריי ביהוד, כשאנחנו עם צלחת שניצל, צ'יפס ובירה לפנינו, עלה לבמה לא זמר ולא שחקן, אלא פילוסוף־מספר־סיפורים: ד״ר חיים שפירא. זה לא היה קונצרט ולא הצגת תיאטרון, אלא מופע־הרצאה תחת הכותרת “בעקבות הנסיך הקטן”. הכותרת מבטיחה מסע בעקבות ספר הילדים־מבוגרים הנצחי של סנט־אכזופרי, אבל בפועל זהו מסע רחב בהרבה: בין ספרות לפילוסופיה, בין הומור לרגש, בין הרצאה אקדמית לסטנדאפ קליל.

האיש והבמה

שפירא הוא מהמרצים הכריזמטיים ביותר שפועלים בארץ. יש לו ספרים רבים, והוא מרצה מבוקש באוניברסיטאות ובאירועי תרבות. חלק מסוד ההצלחה שלו הוא שהוא לא מתנהג כמרצה, אלא כמי שיושב איתך בסלון. קולו העמוק, האינטונציה המיוחדת שלו, חוש ההומור והיכולת לזרוק שמות גדולים בחן – כל אלה יוצרים תחושה שאתה נמצא בחברתו של מורה רוחני־קומיקאי בעת ובעונה אחת.

מהות המופע – סטנדאפ פילוסופי

המופע בגריי לא היה שיעור מסודר ולא תיאטרון קלאסי, אלא משהו באמצע – סטנדאפ פילוסופי. שפירא נע בין פרשנויות ל”נסיך הקטן” לבין אנקדוטות אישיות, בין ציטוטי קאמי, ניטשה ודוסטויבסקי לבין בדיחות קטנות מהחיים. התוצאה – ערב שבו אפשר גם לחשוב וגם לצחוק.

השאלה אם הפרשנויות שלו נכונות פחות חשובה. הן לא בהכרח נכונות יותר מאחרות, וגם לא פחות צודקות מפרשנות שכל אחד מאיתנו יכול להציע. הכישרון שלו הוא לגרום לך להאמין לו לרגע, להישאב אחריו, ובעיקר – ליהנות מהדרך.

“הנסיך הקטן” כראי לעולם של היום

הרגעים החזקים במופע היו כשהוא הציב את דמויות הספר מול חיינו כאן ועכשיו. השועל שמבקש להתביית הפך למשל ליחסים בעולם דיגיטלי שבו קשרים נרקמים ומתפרקים במהירות. “אנשי המספרים” של סנט־אכזופרי הוצבו מול תרבות הלייקים, שבה אנחנו מונים הצלחות במספרים במקום לחפש משמעות. “האחריות על מי שבייתת” הפכה למטפורה על ידידות אמיתית שהולכת ונעשית נדירה.

שפירא הצליח להראות כיצד טקסט מ־1943 נוגע ישירות בשאלות של 2025. לא במובן של אמת מוחלטת, אלא כהצעה מעניינת, כלי להרהור.

החוזקות – רטוריקה והומור

כוחו הגדול של שפירא טמון בשפה. יש לו יכולת רטורית נדירה: הוא יודע למתוח משפטים, לשחק עם הפסקות, לזרוק שם גדול כמו “קאמי” או “דוסטויבסקי” ואז מיד לפרק את הכובד בבדיחה קטנה. החיבור הזה בין עומק לצחוק, בין פילוסופיה לבדיחות – הוא שמחזיק את הקהל מרותק.

הוא גם יודע לגעת ברגש. כשהוא דיבר על המשמעות של ידידות אמיתית, נוצרה באולם דממה מוחלטת. הרגעים האלה, שבהם מאות אנשים יושבים דוממים מול מילה אחת פשוטה, הם לב המופע.

נקודות החולשה – פיזור והחזרתיות

עם זאת, לא הכול מושלם. לעיתים הוא נסחף למסלול אסוציאטיבי חופשי מדי, מתעכב על סיפור יותר מהנדרש, או חוזר על בדיחה שכבר שמענו. מי שמגיע בציפייה להרצאה אקדמית מסודרת עלול להרגיש אבוד. גם חובבי מבנה דרמטי חד ירגישו אולי שחסרה להם יד מכוונת. אבל מי שמוכן לשחרר ולהיסחף, מגלה שדווקא הפיזור הזה הוא חלק מהקסם.

בין בידור לפילוסופיה

ופה טמונה אולי הנקודה החשובה ביותר: זה לא שיעור לחיים. זה מופע תרבותי־בידורי, שנעזר בפילוסופיה כדי להצחיק, להרהר ולהתרגש. שפירא אינו מציע אמת מוחלטת, אלא פרשנות אחת מבין רבות. כוחו אינו בצדקת דבריו אלא ביכולת לגרום לך לחשוב עליהם לרגע, ולצחוק בדרך.

בשורה התחתונה

“בעקבות הנסיך הקטן” בגריי יהוד היה אירוע של צחוק, מחשבה ורגעים מחוייכים. לא יצאנו משם עם תשובות גדולות, אבל כן עם חיוך, מחשבה קטנה או שתיים, ואולי עם געגוע מסוים לילד הפנימי שבתוכנו.

בסוף האירוע הקהל הריע, לא כי השתכנע באמת, אלא כי נהנה. וזה לא מעט.

צילומים: יח"צ