קורפו.
זהו טיול למי שאינם מחפשים טיולי בטן גב.
הסיפור שלנו בקורפו מתחיל בשבת בערב. הגענו לשדה התעופה, היינו אמורים לטוס עם ארקיע בשבע. העלו אותנו למטוס. אחרי כמה שעות הורידו אותנו. שדה התעופה בקורפו נסגר בגלל סופה קשה.
הטיסה נקבעה לחמש בבוקר. לא חזרנו הביתה. החלטנו להעביר ארבע שעות בשדה עצמו. הגענו למלון בסביבות תשע בבוקר. הסיור לפלאוקוסטריצה, אחד החופים היפים בקורפו, נקבע לעשר אבל הועבר על ידי החברה המארגנת לשתיים.
לקחנו חדר במלון מרכזי מאוד בקירקירה עצמה, ליד הנמל, קרוב מאוד לעיר העתיקה, מלון בשם אטלנטיס. זול, לא מפואר, אבל קרוב לכל מקום בבירה.
על קירקירה הידועה גם בשם קורפו טאון, שהחלק היפהפה בה הוא העיר העתיקה על מבצריה וסימטאותיה:
יצאנו לטיול בעיר העתיקה של קירקירה הבירה, מקום מדליק, מלא בסימטאות מקסימות וכנסיות שפועלות בכל הכוח ביום ראשון. לאחרמכןן יצאנו לסיור בפלאוקסטריצה, (Paleokastritsa) שהיא אחת הפנינים היפות ביותר של האי קורפו, יוון. היא ממוקמת בצפון-מערב האי, וידועה בזכות חופיה המרהיבים, המפרצים המבודדים, והמים הצלולים בצבע טורקיז.
החופים בפלאוקסטריצה מגוונים ומציעים חוויות שונות: חוף אגיוס ספירידון (Agios Spyridon) – החוף המרכזי של פלאוקסטריצה, עם מים צלולים ומסעדות טובות בסביבה. חוף אמפקי (Ampelaki) – מפרץ קטן ומבודד, אידיאלי לשחייה רגועה. חוף אליפה (Alipa) – מפרץ ציורי עם סירות דייגים, המציע אווירה אותנטית ושלווה. בנוסף, ניתן לשכור סירות מנוע קטנות ולשוט בין המפרצים והמערות הימיות באזור .
מנזר פלאוקסטריצה. במרכז הכפר נמצא מנזר פנאגיה פלאוקסטריצה (Panagia Paleokastritsa), מנזר ביזנטי מהמאה ה-13, המשקיף על המפרץ ומציע נופים פנורמיים מרהיבים של האי והים .
מבצר אנג'לוקסטרו. לא רחוק מפלאוקסטריצה נמצא מבצר אנג'לוקסטרו (Angelokastro), מבצר ביזנטי עתיק הממוקם על ראש הר, ומציע תצפית מרהיבה על האזור .
הכפר פלאוקסטריצה מוקף בטבע ירוק ושופע, עם גבעות מכוסות עצי זית וצמחייה ים-תיכונית. האיזור מציע מסלולי הליכה, תצפיות נוף, ואווירה רגועה ושלווה.
מסעדות ואוכל: בכפר ובסביבותיו ישנן מסעדות וטברנות המציעות מאכלים יווניים מסורתיים, כולל דגים טריים, סלטים יווניים, ומנות מקומיות. לדוגמה, מסעדת וראכוס (Vrachos) מציעה אוכל טוב עם נוף מרהיב .
אטרקציות נוספות: סיורים בסירה – סיורים מודרכים בסירות מנוע או סירות עץ מסורתיות, המאפשרים לחקור את המערות הימיות והחופים המבודדים של האזור .
צלילה ושנורקלינג – המים הצלולים והחיים הימיים העשירים הופכים את פלאוקסטריצה ליעד מצוין לצלילה ושנורקלינג.
תצפיות נוף – תצפיות כמו Bella Vista View Point מציעות נופים פנורמיים מרהיבים של החופים והאזור .
כשחזרנו לקירקירה נסענו לבית קפה ממנו ניתן לראות המראות ונחיתות של מטוסים (קפה רויאל, למי שמגיע באוטובוס מהעיר העתיקה, אוטובוס 2 a). אזהרה חמורה: בבואכם לקנוני יש להצטייד בתכשיר נגד עקיצות. אם לא כן, אתם בסכנה לצאת משם עקוצים בעקיצות כואבות מאוד. כמעט כל נוסעי האוטובוס התגרדו וקיטרו על העקיצות הללו.
ביומנו השני באי היפה הזה, שכרנו רכב והתחלנו לנסוע. 50 יורו ליום כולל ביטוח מלא לפיאט פנדה קטנטנה. אגב, אי אפשר לתור את האי הזה עם מכוניות גדולות. יש כבישים שפשוט לא מאפשרים. בלי רכב אי אפשר לראות את מה שכדאי לראות האי היפהפה הזה.
קיבלנו המלצות וגם גילינו בדרך כמה מקומות שפשוט בא לנו לחקור. יצאנו לצפון מזרח האי.
סטינו קצת כדי להתחיל ב חוף לימני, שם פגשנו את הברבורים. העצירה הבאה שלנו הייתה במקום שלא שמענו עליו קודם, פשוט נדלקנו בדרך. החלטנו לרדת בדרך המתפתלת למטה, לקאלאמי, ומצאנו בית קפה מקסים, light house, לעצירה קצרה. מסתבר שהסופר דארל חי שם (משפחתי וחיות אחרות). עוד כמה עצירות קצרות בדרך לצילום נופים עד שהגענו לקסיופי. שם עצרנו לשעתיים, טיילנו, טיפסנו למעלה וגם אכלנו גלידה שעד עכשיו הטעמים שלה בפי. מה יש בקסיופי?
המשכנו להתפתל עם הכבישים, שהם לעיתים צרים מאוד (הנכון ביותר הוא לשכור מכונית קטנטונת), הרבה עליות וירידות חדות.
המשכנו לכיוון סידארי עם גיחות קצרצרות למקומות שקרצו לנו בדרך. בסידארי מצאנו כמה מהמקומות היפים ביותר, חופים מדהימים ואת ה love canal. בילינו שם כמה שעות, כולל ארוחת צהריים מאוחרת שכללה הרבה גירוס בצלחiת עם סלט וצזיקי.
משם המשכנו לחוף לאגוס אשר מומלץ לצילומי שקיעות. אם לא תרדו במסלול המפותל עד למטה לא תראו את יופיו האמיתי של החוף שמצדדיו צוקים יפהפיים.
תעלת האהבה היא תופעת טבע מרהיבה שנוצרה על ידי גלי הים, אשר פיסלו במצוקי אבן חול רכים ויצרו תעלת מים צרה שמובילה למפרץ קטן. האזור כולל גם מערות וקשתות טבעיות.
האזור סביב תעלת האהבה הפך ליעד תיירותי מפותח, עם טברנות, בתי קפה וחנויות מזכרות. הנוף הטבעי הייחודי, בשילוב עם האגדה הרומנטית, הפכו את תעלת האהבה לאחד המקומות המתויירים והרומנטיים ביותר בקורפו.
משם המשכנו דרך ארילאס לאפיונאס. הדרך לאפיונאס הייתה מאוד קשה, צרה ומפותלת עם עלייה מורכבת, ובאפיונאס לא ניתן היה לעצור אפילו.
פה הזמן לכתוב, שספטמבר זה זמן אידיאלי גם מבחינת מזג האוויר וגם מבחינת העומס. באפיונאס הקטנטונת והציורית העומס היה עדיין כזה, שעשינו אחורה פנה וברחנו משם.
בדרך חזרה לקירקירה מהצד הצפון מערבי של האי, שם הכבישים הרבה יותר טובים, עצרנו פה ושם לצילומי נוף. החלטנו לחזור לקירקירה אבל הצומת שממנו פנייה לפלאקוסטריצה לא אפשר לנו. היינו חייבים צילומי שקיעה דווקא שם.
ואחרי צילומי השקיעה לאורך הדרך הגענו חזרה, לקראת עשר בערב, לעיר העתיקה בקירקירה. סלט קיסר וגבינת פטה מטוגנת סגרו לנו את התיאבון, וטיילנו בנחת עם עוד אלפי תיירים ויוונים בעיר העתיקה היפהפיה הזאת, שם לא התאפקתי כמובן וגנבתי כמה צילומי פורטרטים.
ביום שלמחרת נסענו לכיוון דרום. לא לחינם אומרים שאין הרבה מה לראות בדרום קורפו. בתחנת ההתחלה שלנו, אכיליון הסמוכה לקירקירה, פגשנו את הארמון של סיסי, היא קיסרית אוסטרו-הונגריה. סיסי היפהפיה התאהבה בקורפו ובסיפור אכילס, ובנתה ארמון שלם סביב המוטיב שלו. בנוסף, הארמון עומד במקום בו נשקף הנוף המרהיב ביותר בקורפו, כך שכדאי מאוד לבקר בו (דמי ביקור 7 יורו).
זהו הארמון המפורסם ביותר בקורפו, אך חשוב לציין שהוא לא נמצא במרכז העיר אלא כ-10 ק"מ דרומית לה, בכפר גסטורי (Gastouri).
משם המשכנו לעיירת החוף התיירותית בניטסאס, טיילנו קצת בסימטאות והמשכנו הלאה, לכיוון לפקימי. בדרך פגשנו עוד עיירות חוף תיירותיות, אגם וכמה אתרים בהם מוכרים שמן ושאר מוצרים חקלאיים של חוות באיזור. מומלץ. גם המחירים טובים. קנינו שמן זית בטעם תאנים, לאחר טעימה נרחבת של עשרות מיני שמנים.
הגענו ללפקימי, עיירת נמל לא מעניינת במיוחד, שהאטרקציה היחידה בה, עבורנו הצלמים, הייתה התעלה שעוברת במרכז העיר. כשחיפשנו מקום לאכול שלחו אותנו לקאבוס, עןד עיירת חוף בקצה הדרומי של האי, שם מצאנו מקום נחמד ברחוב הראשי שניתן לאכול בו ארוחת צהריים טובה של שתי מנות תמורת 7.90 יורו (מסעדת ביג מקס המדליקה). היה טעים ומשביע.
חזרנו שוב דרך אכיליון, הפעם הלכנו לבית קפה שסמוך לחנות המזכרות של הארמון, משם נשקף אותו נוף של הארמון עצמו, והבונוס: המטוסים הנוחתים.
החזרנו בערב את האוטו, וכרגיל יצאנו לעיר העתיקה הסמוכה לבית המלון שלנו.
היה מוש.
יומנו האחרון התחיל עם שייט לאלבניה. השייט לשם הוא קצרצר. חיפוש מהיר דרך הצ'ט gpt חברי הטוב לימד אותי שניתן לשוט בעשרה יורו לכיוון (דרך ferryhopper).
כדי להגיע לאלבניה צריך,כמובן, לעבור ביקורת גבולות גם בצד היווני וגם בצד האלבני וההפך בחזור. דווקא באלבניה זה היה הרבה יותר מהיר ומסודר.
השייט על הדק לכיוון האלבני היה מלווה בעננות רבה אבל כשהגענו לאלבניה כבר ירד גשם של ממש. קנינו מטרייה ושוטטנו בגשם. בגלל מזג האוויר טיילנו רק בטיילת. לא טעמנו הרבה מאלבניה, אבל בגדול, סרנדה, עיר החוף, הפתיעה לטובה. ישבנו שם לבירה (בנצי) ומיץ תפוחים (אני) אצל אלביס האלבני, ונהנינו מלהיטי אלביס פרסלי.
כשחזרנו לקורפו, נסענו לכיוון קאנוני (אוטובוס 2 a) וירדנו ב mon repos, מוזיאון בתוך היער. זהו בית בו נולד פיליפ, בעלה של המלכה אליזבט, שהפך למוזיאון שכולל גם ממצאים מחפירות ארכיאולוגיות באיזור קורפו, יוון.
אם אתם בקורפו ומחפשים שילוב של היסטוריה, תרבות וטבע, ביקור במון רפוס הוא אופציה מעולה.
אחרי ביקור במוזיאון (10 יורו) טיילנו ביער, שיש בו שרידים של מקדשים. בסוף היער יש חוף קטן נסתר.
שוב, כדאי להצטייד בקרם נגד יתושים וחרקים אחרים. באיזור קאנוני יש מעופפים שעוקצים עקיצות כואבות.
משם חזרנו, כמובן, לעיר העתיקה, ואחרי ארוחה טובה של גירוס וסופלקי הלכנו לצלם את השקיעה המרהיבה, על רקע המבצר, הים היוני וספינות רבות. שלום קורפו היפהפיה, עד לפעם הבאה.
צילומים: אביבה רוזן
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©