יום המוזיאונים, מוזיאון תל אביב

באולם ששימש עד לאחרונה לתערוכה המרהיבה של 150 שנות אימפרסיוניזם, נבנה גן פורח. הגן, שהתאורה בו מדמה את שעות הערב והלילה והסאונד מדמה את הטבע העירוני המוכר לנו, בנוי מ 150 זנים של צמחים מאזורים שונים בארץ ומצמחים מלאכותיים. האור מרמז נקודת שינוי, וכך גם מפגשי הצמחייה, ששילובה הוא שילוב של עונות ומקומות גיאוגרפיים.

תכנון הגן מבוסס על תהליכי פיתוח סביבתי של אדריכלות נוף, שמנסה לענות על הצורך במרחבים ירוקים בתוך מציאות אורבנית של התחדשות עירונית. יעל מוריה, היוצרת, היא אדריכלית נוף, והיא מכניסה קול שונה ורענן במציאות המוזיאלית של זמננו. מוזיאון תל אביב מוביל חדשנות בתחומו, חדשנות שהופכת אותו לאחד המוזיאונים שניתן להתגאות בו בעולם.

אחד האוספים היפים והחשובים של המוזיאון נמצא בקומה השלישית, והוא מביא לנו את אמנות המאה העשרים, ויש בה שילוב של כמה אוספים: אוסף מיזנה-בלומנטל, אוסף אריך גריץ, אוסף פגי גוגנהיים, ועוד.

התערוכה כוללת תצוגה של זרמים מרכזיים באירופה של המאה העשרים, ובארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה. ניתן לציין את הציור 'דיוקן פרדריקה מריה בר' היפהפה, של קלימט, ציורים של פבלו פיקאסו, ז'ורז' בראק, פרננד לז'ה, וסילי קנדינסקי, לצד אמני הסוריאליזם, בהם סלוודור דאלי ורנה מגריט, וכן יצירות של אמן האוונגרד הרוסי, אלכסנדר ארכיפנקו.

זוהי תערוכה מעניינת שראויה לתשומת לב מרובה.

התערוכה של רונן זן, 'הולך לתוך', מביאה לנו את הצלם הישראלי ממוצא דרוזי, זוכה פרס לורן ומיטשל פרסר לצלם ישראלי צעיר. זוהי תערוכה שהאמן מגדיר כקשר בין תצלום, זיכרון והליכה. יש פער בין זיכרון כפי שהוא מונצח בתמונות מצולמות לבין הזיכרון 'הטהור'. זן, יליד שפרעם, ליד הגבול הישראלי-סורי גבול שהמתח שבו נמשך במשך עשורים רבים, ומאז קום המדינה משפחתו של זן קרועה, כשחלקה בצד הסורי וחלקה האחר בצד הישראלי.

זן חוזר לזיכרונות באמצעות צילומים ישנים, כמו זה שצולם בגבעת הצעקות, כשהמשפחה בצד הישראלי מנסה לתקשר בצעקות עם המשפחה שנותרה בצד הסורי, ובין עבודות צילום סטילס ווידיאו חדשות,  שאחת מהן גם מערבת את הצופים, שנכנסים לפריים שנמצא, כביכול, ליד הגבול.

אחת התערוכות החדשות היא התערוכה של מריה סלאח מחמיד: ראחת א-רוח (נחת רוח). זוהי תערוכה של ציורי פחם ענקיים, שנוצרו על בדים שהונחו על הרצפה. דמותה של האמנית הופכת לחלק מהיצירה. מריה נולדה וגדלה באום אל פאחם, העיר שהיא מקור הפחם השחור. מריה היא בת לאב ערבי ואם אוקראינית, והיא עוסקת בזהות המורכבת שלה בתוך מציאות פוליטית טעונה.

תמונה ראשית: פריחה, של רונן תנחום. העבודה הקסומה מציגה פרחים בפריחה ובקמילה, יצירה של בינה מלאכותית לפי 170 משפטים ודימויים שהוזנו לה.