מיתה טובה, החאן

Home תיאטרון מיתה טובה, החאן
מיתה טובה, החאן
תיאטרון

ז'אנר ההצגות שנעשות אחרי סרטים מצליחים הולך ונוסק בשנים האחרונות, ולא בכדי. אנחנו יודעים כבר מה עובד ואיך, לכן, לרוב, כך נראה, יש לנו להיט מובטח מראש. נכון? לא בהכרח. הקסם של הפיכת סרט להצגה נעוץ בהרבה מאוד גורמים: מחזה מהודק שמשתמש בתכנים ובצורה שנותנים לתיאטרון יתרון על המסך הגדול, שיש לו, מצדו, הרבה יתרונות מצדו על הבמה. מחזה הוא גרסה מצומצמת של תסריט, שבה היוצרים בוחרים את מה שחשוב ביותר, את הדמויות החזקות ביותר, ומוותרים על תכנים שהם טפלים מבחינתם. לעתים זה עובד מצוין. למשל, ההצגה 'בחורים טובים' שעלתה לא מכבר על במת בית לסין, הפכה לחוויה חזקה מאוד, מצחיקה ומרגשת.

גם פה יש לנו דרמה קומית. הסרט היה מצחיק מאוד ומצליח מאוד, ולא בכדי. הסיפור, שמשלב זקנה עם רצון לחיים טובים, אנשים חולים טרמינלית שאינם מוכנים לוותר על זכות הבחירה, מעדיפים להפסיק לסבול על פני עוד כמה חודשים של חיים רעים, וכל זה עטוף בסיפורים קומיים של קשישים שחיים יחד בבית אבות, שבסרט גולמו על ידי השחקנים המובילים בארץ בתחום הדרמטי-קומי, כמו זאב רווח, אילן דר, עליזה רוזן ולבנה פינקלשטיין. כל אלה הפכו את התסריט למטעמים.

ההצגה, לעומת זאת, מצחיקה הרבה פחות. התכנים הדרמטיים מוגשים היטב, אך הרצון להצחיק בכל סצנה עובר לעיתים קרובות מתחת לרדאר. בחצי הראשון של ההצגה הקהל כמעט לא צחק. ייתכן שהנושאים הקשים של ההצגה, התמודדות עם מחלות ומוות, העיבו על המחוות הקומיות. בחצי השני של ההצגה, הניסיונות להצחיק היו יותר בולטים ועימם הופיע יותר צחוק. סצנות כמו ריקוד הקשישים שהיה שמח והומוריסטי, למשל, הביא לצחוק של פורקן אחרי כמה סצנות קשות של 'הוצאות עצמיות להורג' של קשישים שרוצים לסיים את חייהם.

 

התסריט, וגם המחזה, מביאים לנו קונפליקט של התמודדות בעת היפה פחות של החיים, היא תופעות הזקנה של קשישים שממוקדות במחלות סופניות. בתוך זה מקופלים קונפליקטים נוספים, של חיי זוגיות, חברות ואפילו הומוסקסואליות בגיל המבוגר. הנושאים הללו מטופלים היטב ברמת הדרמה, ולעתים אפילו מרגשים.

ברמת המשחק, ניתן לציין את פלורנס בלוך, שהיא אכן שחקנית שמסוגלת להביא דרמה קומית בצורה נוגעת ללב ומצחיקה כאחד, משימה לא קלה.

 

על פי סרטם של טל גרניט ושרון מימון

עיבוד לבמה: שלומית ארנון ויואב בר לב  

בימוי: אודי בן משה 

  • תפאורה אלכסנדר ליסינסקי
  • תלבושות סבטלנה ברגר
  • מוזיקה יוסף ברדנשווילי
  • תאורה רוני כהן
  • עיצוב תנועה אריאל נ. וולף
  • עוזרת בימאי דניאל אלבו
  • מנהלת הפקה יהודית כץ

משתתפים

צילום: רדי רובינשטיין

לקריאה נוספת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לרשימת תפוצה