מלון פאלאס בקולנוע

רומן פולנסקי, אחד הבמאים הנחשבים, אם גם השערוריתיים של זמננו, עושה סרט נוסף, בגיל תשעים. הוא עושה אותו עם גלריה של שחקנים מהשורה הראשונה, ביניהם ג'ון קליז, פאני ארדן ועוד רבים וטובים. הלכתי גדושת ציפיות, אך כגודלן גם גודל האכזבה. כותרת המשנה היא, בעיני, מה לעזאזל קרה לפולנסקי, שהוא אבן דרך בתולדות הקולנוע, שיטותיו נלמדות בקורסים של בימוי קולנוע. הסרט אמור להיות קומדיה, הוא יכול להיות גם פרודיה, או אפילו דרמה, אבל באף אחד מהז'אנרים הוא לא נוגע, לא מעניין ולא ממש מצחיק.

שאלתי את עצמי, מה לעזאזל התפקשש לפולנסקי. האם זאת העלילה, שעוסקת בנעשה במלון יוקרתי, בערב המילניום (כששנת 1999 נסתיימה, והתחילה שנת 2000) מלא באנשים עשירים שלכל אחד מהם מטרה, בעיה או גחמה משלו, עם מנהל מלון שמצליח לתמרן בין כולם והבעיות שהם יוצרים. אחת מתעסקת בצואה של הכלב שלה, אחר בניסיונות הונאה, זוג של קשיש בן למעלה מתשעים ובחורה בת 22 שחוגג יום נישואין ראשון מתמודד עם בעיות משלו, שכוללות פינגווין שהגיע כמתנת אהבה לכלה הצעירה, ועוד כהנה וכהנה סיפורים.

כל זה יכול היה להיות מעניין, אבל זה לא. אוסף הטיפוסים הללו הם בעיקר וולגריים, ביניהם קשישים וקשישות 'מתוקנים' בהרבה בוטוקס וניתוחים קוסמטיים (בפניו של מיקי רורק, למשל, קשה להביט מרוב תיקונים כאלה. אי אפשר לזהות בפרצוף הזה את הצעיר המושך שהיה), מרוב וולגריות ותחושה של 'מגיע לי' של האורחים, מתחשק לעיתים פשוט לקום וללכת, ואכן היו צופים שעשו זאת.

הטיפוסים הדוחים שאינם מעניינים באמת, הניסיונות הפתטיים להשיג צחוקים שאינם עובדים, החזרה על סכימות שאולי עבדו פעם אבל כיום הן כבר פגות תוקף, השחקנים שלא מתאימים לתפקידם, כמו למשל, ג'ון קליז המדהים בתפקיד אידיוטי במיוחד, כל אלה עובדים יחד לכיוון של החמצה מלאה.

עשו לעצמכם טובה, חיסכו את הכסף והזמן ולכו לסרט אחר.

שחקנים: ג'ון קליז  מיקי רורק  פאני ארדן  אוליבר מזוצ'י במאי רומן פולנסקי תסריט: יז'י סקולימובסקי, צילום: פבל אדלמן, מוזיקה: אלכסנדר דספלט אורך 100 דקות