מסייה אזנבור

שארל אזנבור הוא אחד הזמרים הכי אהובים עלי. הוא מתנגן אצלי בלי הפסקה בפליי-ליסט בדרכים, לכן תסלחו לי אם אני לא אובייקטיבית פה. כל שיר הדהד לי בלב.

הסרט ארוך אבל לא ממצה. נכון, היו לאזנבור חיים ארוכים מאוד. הוא חי עד גיל 94 ועשה רבות בחייו. בתחום המוזיקה כמובן, הוא השאיר חותם ענק וזכה לתהילה רבה. בנוסף לכך היה גם איש משפחה, ארמני מסור, פעיל חברתית. לא ראינו את כל הצדדים המגוונים שלו בסרט, וזה היה חסר לי. גם מערכות היחסים שלו, שאכן היו מרובות, לא זכו למבט מעמיק מספיק. הוא מתחתן, האישה נעלמת, והנה יש אישה חדשה, עם ילדים חדשים. נכון, אין לצפות שסרט אחד יקיף הכל, אבל גם בתפריט טעימות ניתן להעמיק יותר, לפחות בפיסות שמוגשות לנו.

בסוף הסרט יצאתי בתחושה שאם רציתי להכיר את האיש יותר, עדיין רב הנסתר על הגלוי. גם מוזיקלית, לא חשתי מסופקת. נכון שרוב להיטיו הגדולים היו שם, ובכל זאת, משהו בתמהיל לא עבד לי. גם מערכת היחסים עם אידית פיאף לא לגמרי ברורה. היא מופיעה, היא נעלמת. היא תורמת, היא מקרבת, היא מרחיקה.

אנחנו רואים אותו בונה קריירה מפוארת, על בסיס ילדות דלה אבל קשרים מקסימים עם המשפחה. יש פה הוכחה כלשהי לכך, שמשפחה טובה ומסורה עושה ילדים מאושרים יותר, אבל אזנבור עצמו, כפי שמתואר, היה בן נאמן ואח אוהב, והקשר שלו עם ילדיו היה כנראה בעייתי. בנו בכורו התאבד לאחר שלא קיבל מספיק תשומת לב מאביו, ותגובתו של אזנבור הייתה יציאה למסע עולמי, בו רכש פרסום והגיע לפסגה.

כשאנחנו רואים בסוף הסרט קטעים של אזנבור האמיתי, ואנחנו חושבים על השחקן ששיחק אותו, טאהר רחים, ברור שרחים לא מספק את החן והקסם שהיו לאזנבור, אותה כריזמה שהביאה אותו לשורה הראשונה של זמרי כל הזמנים. הילד הקטן שמשחק את אזנבור בתחילת דרכו, אגב, חינני ונכנס אל הלב הרבה יותר.

בשורה התחתונה, השירים האותנטיים של אזנבור, שמושמעים לאורך הסרט, הם סיבה לצפות בו. האלטרנטיבה היא, כמובן, להשמיע את שיריו ולקרוא עליו ברשת, עד שייצא סרט טוב יותר, ואני מצפה למשהו טוב כמו הסרט 'רפסודיה בוהמית' על פרדי מרקורי, כי לדעתי מגיע לאזנבור שנכיר את חייו וגם נזדהה איתו הרבה יותר מכפי שיכולנו להזדהות איתו בסרט הנוכחי.

מי שבאמת רוצה להכיר את אזנבור, מוזמן לראות את סרטו שלו, שהוא צילם את רובו, אזנבור, דרך המבט של שארל. זהו סרט תיעודי שניתן לראות ב vod של יס.

אפשר לראות כיצד הזמר והשחקן שאדית פיאף נתנה לו את המצלמה הראשונה שלו, הפך לצלם אמן, שהתמקצע יותר ויותר במלאכת תיעוד חייו, האנשים שסביבו, וכמובן מדינות ומקומות בהם ביקר. הצילום שלו, שמלווה בהרהוריו הפילוסופיים ובניתוח שלו, מגלה אדם אוהב אדם, חכם, שההצלחה לה זכה לא עלתה לראשו. זהו סרט מעניין בהרבה ממסייה אזנבור.

שחקנים: טאהר רחים  ויקטור מוטלה  בסטיאן בואיון במאים מהדי אידיר  גראן קור מלאד תסריט: מהדי אידיר, גראן קור מלאד אורך 133 דקות, שפה צרפתית, 2024