כשסרט מקבל כותרת כזאת 'משפחה נורמלית', העניין הוודאי הוא שלא יהיה במשפחה הזאת שום דבר נורמלי, ואכן כך, חוסר הנורמליות והנורמטיביות הולך ומתגבר בכל טאקט של הסרט.
למעשה, סרט זה, שהוא עיבוד של ספרו של הרמן קוך, 'ארוחת ערב', הוא סרט על אלימות, ואכן יש בו הרבה אלימות, על נורמות התנהגות, על מוסריות וחסרונה, ועל המתח בין יחידים, אינדיווידואלים, לבין החברה כולה. ובכן, האלימות בה מתחיל הסרט הקוריאני תזכיר לנו גם את ישראל. נהג אחד חותך בפראות, השני מחליט לא להבליג, הוא יוצא לומר לשני את דברי התוכחה שלו, הראשון לועג לו, השני מביא את אלת הבייסבול שלו ומכה בחוזקה במכסה המנוע. הראשון מחליט לעשות מעשה: הוא פותח בנהיגה פרועה, דורס למוות את נהג הבייסבול, שלצידו ישבה ילדתו בת השמונה, ופוגע גם בה.
לאחר מכן יש קטע אלים נוסף, של ציד דוב אחד על ידי מספר ציידים וכלבים רבים. ומשם אנחנו יוצאים את המשפחה הנורמלית, או הלא נורמלית. אח אחד הוא רופא, שמטפל בילדה ששרדה את התאונה. השני עורך דין שמטפל בנבלים תמורת כסף רב. הוא מתבקש לייצג את הנהג שדרס במתכוון את האב ופגע בבת, ומסכים לעשות זאת עבור ממון לא מועט.
מכאן הדרמה מסתבכת והולכת, כי לשני האחים הנשואים, האחד, הרופא, לאישה מבוגרת ממנו, ויש לו בן אחד, שהוא מושא להתעללות של ביריונים בבית ספרו, והשני, עורך הדין, נשוי לצעירה יפהפיה שזה עתה ילדה לו בת, ויש לו עוד בת בגיל העשרה בביתו. עוד מתארחת בבית הרופא אימם של השניים, אישה קשה לטיפול ואלימה. שני בני הנוער הם חברים קרובים, והם יוצאים לבלות יחד. אחרי התעמרות קשה בעת בילוי, שניהם יוצאים ומבצעים עבירה חמורה, שההורים מגלים. איך יגיבו ההורים? מה נלמד על רמתם המוסרית של ההורים ושל בני הנוער? את זה אני משאירה לכם לראות בסרט.
נכון, לא תמיד קל ונעים לצפייה, אבל האיכויות של הסרט, גם מבחינת הערכים שהוא עוסק בהם, נפש האדם, נושאי האלימות, המוסר והאנושיות על צורותיה השונות, הופכים את הסרט לחשוב לצפייה מבחינה חברתית. הוא גם מרתק לצפייה, עם כל הטוויסטים שלו, ושל הדמויות שלו. הוא משאיר אותנו עם הרבה מאוד מחשבות, תהיות ובעיקר, תובנה שאין דבר כזה, משפחה נורמלית.
בשורה התחתונה: כדאי ביותר לצפייה!
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©