פסטיבל 'חדש מהניילון' למחזאות חדשה, הבימה4

מוסד 'הבימה4', בניהולה של שירי לוטן, שם לעצמו למטרה לטפח את עולם הפרינג', ובמשך שנות קיומו כבר נתן במה לעשרות הצגות חדשות. שירי עובדת בשיתוף פעולה עם המחזאי והבמאי רועי מליח רשף, וביחד, עם בן משה סיידוף, הקימו את 'פנתאון', על כך כתבנו כאן

הפסטיבל, 'חדש מהניילון', נותן הזדמנות לארבע הצגות חדשות, שמוצגות בפני הקהל שבאמת גדש את האולם, ארבע טעימות. ההצגות מוצגות לפנינו בגרסתן הקצרה, המתומצתת, בתקווה שיהפכו בעתיד להצגות באורך רגיל.

ארבע ההצגות שהוצגו בפנינו הן צעירות, בועטות ופוטנציאל מעניין להצגות שיפותחו על בסיס המחזה הקצר שראינו במסגרת הפסטיבל. מחזאים צעירים, שחקנים צעירים ובמאים צעירים משתפים פעולה, ונראה שנותנים את נשמתם וכשרונם כדי שהפסטיבל יצליח.

ההצגה הקצרה הראשונה בה חזינו, 'החול הזולג מבין אצבעותינו' משלב את הנושאים של משפחה חדשה, אם, אב ובן בכיתה ג' שאינו נוכח שם, תקוות, ציפיות, אשליות, תסכולים והתפכחות שיכולה, או לא, להביא לחיים חדשים או מחודשים. האם מוצאת את האב, שעוקב אחרי בנו הקטן, ומאשימה אותו בהאשמות קשות שונות. מתוך הקונפליקט נולדת שיחה כנה, אמיצה, בה ההורים מגלים את אכזבתם מן החיים שהם חיים, ואת המחשבות על החיים הקודמים, יחד. מתוך זה נולדת האפשרות, לחיים מחודשים יחד. האם רואה זאת כאפשרות, אבל לא עכשיו, בעתיד.

זהו קונפליקט לא קל בו נתקלים אנשים רבים שמפרקים מערכות יחסים, ובעיקר כאלה שיש בהן ילדים. התקווה, ליצור חיים חדשים וטובים יותר, מתנפצת לעיתים קרובות. המפגש הטעון שלפנינו מייצג מציאות מורכבת בה נתקלים אנשים רבים כיום.

כתיבה רהוטה, בימוי מדוייק של רועי מליח רשף, ומשחק נוגע ללב של רונה בקרמן ובן משה סיידוף, משאירים לנו טעם של עוד.

ההצגה השנייה, 'איך לעשות מה', מאת הילה גינת, בבימויה ששל שיר רוזנבך, מביאה לנו שחקנית שלמרות על מאמציה, והשתתפות בכמה תפקידים איזוטריים, אינה מצליחה לפרוץ. בגיל שלושים, בשעת לילה מאוחרת, היא יושבת בתחנת אוטובוס ומתקוטטת עם אמה בטלפון. לצידה מופיע בחור צעיר, שמשימתו היא למכור קורסים לשיווק דיגיטלי, והוא מנסה לתת לשחקנית תחושה שהיא מיוחדת, כדי שיצליח למכור לה את הקורס.

השחקנית בולעת את פתיון 'תחושת המיוחדות', אבל מתפכחת מהר. הם נכנסים לקונפליקט, מטיחים זה בזו דברים קשים, אבל בסופו של דבר, בדידותה של השחקנית מכריעה אותה והיא מוכנה לשמוע את הצעיר, רק לא להשאר לבד.

שילוב הנושאים, תסכול מאי הצלחה בקריירה, ובפרט קריירת משחק, 'ההזדמנויות העסקיות' שכביכול קיימות, והקשר האנושי בין שני אנשים, שיש להם מטרות שונות, מנוגדות אפילו, וכל זאת על רקע הבדידות האנושית והניכור, יוצר הצגה מעניינת. שחקנים: הילה גינת ואייל אספיר.

ניר שטראוס כתב, ומתן שביט ביים את ההצגה הקצרה 'בין אחים' (עם מוזיקה של ג'וי ריגר). ניר שטראוס משחק, יחד עם תובל שפיר ולירי הפנר. ההצגה עוסקת בשני אחים שאינם מסתדרים היטב, האחד (ניר שטראוס) הוא שחקן לא מצליח, שמשחק את היטלר, והשני כנראה איש עסקים מצליח. האח מגיע כדי לשכנע את אחיו להצטרף אליו למסע שורשים עם סבתא, לעיר הולדתה (שהיא גם עיר הולדתו של היטלר).

לאח יש בת זוג, וכשהיא מגיעה היא שולחת את האח להביא את הרכב. את הזמן היא מנצלת כדי ליצור דיאלוג משלה. לשניים, לשחקן ולבת הזוג של האח, יש סוד משלהם. השחקן רוצה לגלות, בת הזוג מבקשת שלא. מה יקרה בהמשך? איך יתפתחו הדברים? כדי לגלות זאת, נצטרך לחכות להצגה המלאה, שלפי מיטב הכרותי עם ניר, בוא תבוא.

ההצגה הרביעית, 'החציל החונק', מאת ובבימוי דקל הבי, היא הצגה קצרה שהיא באמת חלק ממחזה ארוך שנמצא בפיתוח.

בהצגה נראה את ליאור, בחורה שחושדת שבן זוגה בוגד בה. היא מתלבשת כשרלוק הולמס כשהיא עומדת לפגוש את הבלש הפרטי ששכרה כדי לגלות האם הוא באמת בוגד בה. המפגש בינה לבין הבלש, שהוא גיי, מעלה תהיות וסודות לגבי האופי האנושי, הנטיות המיניות שלנו, האמון והבוגדנות של בני אדם ומערכות יחסים מודרניות.

משחק: יואב פרנקל, עומר דננברג