תפוחים מן המדבר בתיאטרון הספריה

'תפוחים מן המדבר' בתיאטרון הספרייה היא הצגה שמצליחה ליצור חיבור בין הרגש, ההומור והעומק החברתי-תרבותי. מהרגע הראשון, הצופה נבלע בעולם של רבקה, נערה צעירה מהחברה החרדית, שמוצאת עצמה נלחמת מול הכללים הקפדניים והאלימים של בית אביה. רבקה בורחת לא רק פיזית, אלא גם מילולית ורגשית, ומסמלת את המאבק של האישה לזכות בחירות ובזהות עצמאית בחברה שמכתיבה לה גבולות נוקשים.

ירושלים מול הקיבוץ

הצגת החיים בירושלים מול החיים בקיבוץ יוצרת ניגוד חזק ומרתק. בעוד ירושלים מסמלת מציאות סגורה, נוקשה ולעיתים כואבת, הקיבוץ מייצג חופש, פתיחות ואפשרות לפריצת מסגרות. ההצגה מציגה את ההבדלים הללו, אך גם את הקווים המשותפים: הרצון להיות נאהבים, מוגנים ומובנים, הזכות לחיים של הבחירה והיכולת לשמור על אנושיות בתוך קונפליקטים מורכבים.

אפשרויות הבחירה מאפשרות דרכי גישור בין מסגרות שונות. לא חייב להיות פירוד ופירוק, אפשר להתמתן ולגשר בין עולמות, ואנשים יכולים לעבור תהליכי שינוי. אלה הדברים המרתקים ביצירתה של ליברכט, והם באים יפה לידי ביטוי בהצגה של תיאטרון הספרייה, ובמשחק המשובח של השחקנים.

הומור ורגש

הטקסט של סביון ליברכט, שהפך לטקסט אלמותי בתרבות הישראלית, יחד עם הבימוי שמפיח בו חיים בדרכו של אבישי בן גל, והמשחק הרגיש, מצליחה להפיק מהסיפור רגעים מצחיקים ומרגשים בו זמנית.

הצחוק הקל שבוקע מהקהל משמש כנוגד למתח, וכחיזוק לרגעי כאב, כאילו ההומור מקל על הצופה להתמודד עם עוצמת הרגשות שמועברות על הבמה. השחקנים חיים את הדמויות שלהם עם כנות יוצאת דופן: כל תנועה, מבט ומילה נושאים משמעות ומשלימים את העומק הרגשי של ההצגה.

הדמויות

הדמויות, וגם דמויות המשנה, כמו הדודה הרווקה ופורצת המסגרות, הן לא פחות מרתקות. דמות האם, שמגלמת את הלחץ והציפיות של החברה החרדית, מצליחה לייצג גם אכפתיות וגם כוחניות, בעוד האב מהווה סמל של סמכותיות קפדנית. הדמויות הנוספות, כולל בן זוגה הקיבוצניק של רבקה, מעניקים נופך של תמיכה, חופש והזדמנות לשינוי. כל דמות נבנתה בקפידה, עם עומק פנימי שמאפשר הצופה להזדהות או לחלוק על מעשיה.

מסרים מרכזיים

הסיפור עצמו משמש כמטאפורה לשינויים בתפקיד הנשי בישראל לאורך השנים. רבקה היא דמות שמציגה את המעבר מחוסר אונים למודעות עצמית, מחוסר בחירה לאקטיביזם אישי. ההצגה מציגה את התהליך הזה בצורה טבעית ולא כפויה, כך שהצופה מרגיש שהוא עובר עם הדמויות את המסע שלהן. מעבר לפן הרגשי, תפוחים מן המדבר משקפת גם את המתח בין מסורת לחידוש, בין החברה הסגורה לבין הפרט.

השוואה לגרסאות אחרות

השוואה לגרסאות אחרות של הסיפור מעמיקה את ההבנה של ההצגה בתיאטרון הספרייה. הספר המקורי שפורסם בשנת 1986, אצל אחת משלנו, עסק במרד צעירה כנגד מוסדות חברתיים נוקשים והפך לאבן דרך בספרות הנשית הישראלית. המחזה שהועלה לראשונה בשנות ה־90 בתיאטרון הקאמרי והוצג בתיאטראות נוספים כמו חיפה ובית ליסין, הביא את הסיפור אל הבמה עם דגש על דיאלוג, תנועה ותפאורה שהדגישו את הפערים החברתיים.

עיבוד הסרטי ב־2014 בבימוי אריק לובצקי, בשיתוף ליברכט בתסריט, הצליח להעביר את החמלה והכאב של הדמויות על המסך הגדול. השחקנים מורן רוזנבלט ורות רסיוק הצליחו להעניק עומק רגשי, שהוביל להערכה רבה בפסטיבלים בינלאומיים. בעקבות הסרט הופקה מיני-סדרה טלוויזיונית ב־2016, שגם היא בבימוי אריק לובצקי, והרחיבה את הדמויות והקשרים ביניהן. כל גרסה הוסיפה נקודות מבט חדשות על הסיפור, וחיזקה את המסרים המרכזיים: חירות, זהות ומאבק אישי.

החוויה של הצופה

בגרסה הנוכחית בתיאטרון הספרייה, הצופה חש חיבור מיידי לרבקה ולדמויות סביבה. הקהל צוחק, נדהם ומזדהה בו זמנית, תחושת ההזדהות היא טבעית, כזו שמלמדת על כוחה של דרמה טובה. ההצגה מצליחה להכניס את הצופה למעגל רגשי של דיאלוג פנימי, מה נכון? מה ניתן לשנות? מה משמעות חופש? מבלי שהשאלות הללו יכבידו או יכבידו על הצופה.

בשורה התחתונה

תפוחים מן המדבר של תיאטרון הספרייה היא הצגה שמצליחה לשלב באופן מופלא הומור, רגש, מסר חברתי ומסע אישי של הדמויות. היא מצליחה לרגש גם מבלי להיות סנטימנטלית מדי, להצחיק מבלי לזלזל ברגשות ולגעת בנושאים כבדים בצורה נגישה ומעוררת מחשבה. יצירה זו מהווה תזכורת חיה לכך שתיאטרון טוב עוסק בלב, בנפש ובחברה, ונותן לצופה חוויה שהיא גם מהנה וגם משמעותית.

כתיבה: סביון ליברכט

בימוי: אבישי בן גל

שחקנים:

רבקה: חן מרציאנו / הגר פז

אם רבקה: מיכל אטלס / מורן מלכה

אב רבקה: דיוויד לוינסקי

דמויות נוספות: עידן כבירי / עמית רוטמן / דור ירדני

צוות הפקה:

תפאורה ותלבושות: יערה שילוני

תאורה: אורי מורג

מוזיקה: אמיר אהרוני & שיר בודק

הדרכת תנועה: עמית זיתון

עוזרת במאי: נוגה דואק

צילום: יוסי צבקר