פברואר 21, 2026
במשרד שלי תלויים ציורים של חברה טובה, נילי שטיין. יום אחד שוחחתי עם בנצי (פומרצקי) על אמנות ועל רעיון שלו לתערוכה.
ביום העצמאות הוא בא מהום סנטר עם שקית ובה צבעים וקנווס, ואמר לי פשוט להתחיל.
הקנווס נשאר מונח על כיסא במשך חודש, עד שכבר הפריע לי בעין. במוצאי שבת הוצאתי כן ציור שהיה שייך לאמי, והתחלתי לצבוע. הצבע נגמר מהר. למחרת, ערב שבועות, נסעתי לחנות אמנות, קניתי קנווסים, צבעים ושפכטלים. כך זה התחיל.
אני נהנה להתנסות בשיטות עבודה שונות. צבעי אקריליק ושמן, מכחולים ושפכטלים, ספוגים וגם עבודה בידיים. אני אוהב את המגע הישיר, את הלכלוך. מבחינתי הציור הוא מרחב של בריחה וחופש. אם משהו לא מצליח אפשר להתחיל מחדש. אין גבולות. לפעמים התוצאה מצוינת ולפעמים פחות. אני נהנה גם מהתגובות שמגיעות מחברים וברשתות החברתיות.
עד היום מוזר לי להגדיר את עצמי כאמן. שנתיים בלבד אחרי שהתחלתי כבר הצגתי תערוכת יחיד גדולה בקיסריה עם חמישים וארבעה ציורים. לא תכננתי ולא דמיינתי שאגיע לזה. הייתה פתיחה יפהפייה וזו הייתה פסגה עבורי. קרה שם משהו שלא העזתי לחלום עליו.
אבי הספיק לראות את התערוכה בקיסריה לפני שנפטר, במרץ 2023. זה זיכרון יקר עבורי. מאז הציורים שלי מוצגים במלון הסקוטי בטבריה. שם ראה אותם אמנון, שמכהן כאוצר במגדה.
הוא יצר איתי קשר והציע שאציג תערוכה למשך שישה שבועות. העובדה שזה קורה ליד הבית ומגיעים חברים מהאזור לראות, מוסיפה ממד אישי ומרגש.
הציור הפך מתחביב למשהו שנכנס בי עמוק. זו הפתעה של אמצע החיים. קודם לכן לא היה לי קשר לאמנות. עסקתי בעיקר בספורט. היום זה חלק מהזהות שלי, בלי שתכננתי ובלי שציפיתי.
אני נמשך בעיקר לאבסטרקט. מריחות גדולות, תנועה חופשית על הקנווס, בלי גבולות. כשאני מנסה לצייר באופן מדויק יותר יוצאים לי לרוב נופי ים עם סירות. אני אוהב מאוד את הים, והוא חוזר בעבודותיי, אבל במופשט אני מרגיש חופשי יותר. אני מגיע לקנווס בלי תוכנית מוקדמת. פתאום מופיעה צורה, צבע מתווסף, מכחול ושפכטל נכנסים לפעולה, לפעמים אני משפריץ צבע בידיים. בהדרגה זה מקבל צורה. כל צופה רואה משהו אחר.
במרפסת הבית הקמנו סטודיו שפונה אל נוף של יער. אני מצייר שם עם כוס יין או בירה, מוזיקה ברקע והיער מולי. זה זמן לנפש. מקום שבו אני מאפשר לעצמי חופש מלא.
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©