שפה זרה בקולנוע

הסרט 'שפה זרה' נחל הצלחה רבה בצורתו הקודמת, כסרט קצר בשם 'איה' שאפילו זכה למועמדות לאוסקר. אודה, לא ראיתי אותו בצורתו הראשונית. על צורתו הנוכחית, כסרט קולנוע ארוך, אולי קצת ארוך מדי, אני יכולה לומר את הדבר הבא: אולי כדאי להכיר שפה  זרה כדי להבין את הסרט. או במילים אחרות: בניסיון להיות מאוד מקוריים, ייחודיים ושונים, טרחו ועמלו יוצרי הסרט לעשות אותו מוזר, לא תמיד מובן, עם גיבורה שלא ניתן להזדהות עימה כי איננו מכירים אותה ואיננו מבינים את מניעיה.

אמנם שרה אדלר ויחזקאל לזרוב הם שחקנים מצוינים, שניהם, אבל גם הם לא יכולים לפצות על עלילה מפותלת, בלתי מובנת, ולמרות כל הניסיונות הפרובוקטיביים, לעיתים גם לא מעניינת במיוחד. איה (שרה אדלר), הגיבורה של הסרט, היא אישה בעלת קריירה בתחום הפיקוח על מכירות בעזרת הבינה המלאכותית, ורעייתו של פוסט דוקטורנט שזה עתה הוציא ספר (יחזקאל לזרוב, תמיד שחקן מרתק ורב גוונים).

אולי בגלל שהיא משועממת בנישואיה, אולי בגלל שאינה בטוחה בהם, אולי בגלל שהיא טיפוס הרפתקן (לא הצלחתי להבין זאת גם בתום הסרט), ובגלל צירוף מקרים מוזר, היא לוקחת גבר זר, שהגיע מחו"ל לעשות עבודה בארץ, לבית המלון שלו. כבר בדרך היא מסבירה לו שהיא למעשה לא הנהגת שלו, והוא מסביר לה שאין לו עניין בה.

כפי שהדברים מתפתחים, איה הבלתי החלטית הולכת, חוזרת, מתאהבת בזר, משאירה אצלה את מפתחות המלון שלו, חוזרת לחדר בלילה שלאחר שעזב וישנה עם זר גמור. כשבעלה מתחיל לגלות סימני חוסר שביעות רצון מהתנהגותה המוזרה, הוא נעלם והיא מחפשת אחריו. לא נגלה את הסוף, אלא שהוא מוזר ולא ברור לא פחות מהשתלשלות העלילה כולה. יש כמה סצנות מביכות, שהופכות את הסרט ללא ראוי לילדים (ולמרות זאת נקבע שהוא מותר לבני 12 ומעלה).

בשורה התחתונה: למרות המשחק הטוב של שני השחקנים הראשיים, והמועמדויות הרבות לפרס אופיר, העלילה קלושה ומוזרה. הגיבורה הראשית אינה יכולה לעורר אצלנו הזדהות, איננו יכולים להכיר אותה ולהבין אותה באמת. גיבור שניתן להזדהות עמו הוא אבן הבסיס של סרט טוב, וכשאין כזה, הסרט מעניין פחות וראוי הרבה פחות לצפייה.

שחקנים / שחקניות שרה אדלר  אולריך טומסן  יחזקאל לזרוב  לארס איידינגר  גל מלכה

במאים מיכל ברזיס  עודד בן נון

תסריט: מיכל ברזיס, תום שובל, עמיטל שטרן

צילום: גיא סחף

מוזיקה: מצ'יק פוולובסקי, רונן נגל