אמש נפתח תיאטרון חדש בישראל, תיאטרון ניקו ניתאי. למעשה, זהו גלגול נוסף של התיאטרון שהקים ניקו ניתאי, ממייסדי הפרינג' הישראלי ותיאטרון הסמטה. בתו של ניקו, דורית ניתאי-נאמן, היא המייסדת והמנהלת של התיאטרון שקראה על שמו, ומנציח את מורשתו, תוך כדי התחדשות מתמדת, כפי שנדרש מפרינג' טוב שאינו קופא לעולם על שמריו אלא שואט קדימה. בערב
המשך קריאה'המושב האחורי' הוא סרט גאוני בעיני. הוא נמשך כשעה וארבעים דקות, משך הזמן שלוקח להגיע משדה התעופה JFK למרכז ניו יורק, כשיש תאונה בדרך. במשך הזמן הזה נרקמים שיחה וקשר בין נהג מונית מחוספס אך נבון, לבין הנוסעת היפהפייה שלו. הקשר ביניהם סובב סביב חוויותיהם וניסיונם במערכות יחסים בכלל, ובמערכות יחסים רומנטיות בפרט. שון פן,
המשך קריאההתערוכה 'התהוות', אשר מוצגת בקומה השנייה של מוזיאון אגם היפהפה בראשון לציון, היא תוצר של שיתוף פעולה אשר נוצר על ידי אשת יחסי הציבור של המוזיאון, הדס שפירא, שקישרה בין שני הגופים, והביאה לחיבור בין אמנות ואסתטיקה למטרה החברתית החשובה בה עוסקת עמותת 'אור שלום', אשר מטפלת בילדים, נוער וצעירים בסיכון אשר הוצאו מבתיהם והועברו
המשך קריאה'גזוז' הוא סרט דל תקציב עד אימה, אך הוא מושקע מאוד מכל בחינה אחרת. הוא יוצא מן הלב ונכנס אל הלב. עלילתו פשוטה אך מקפלת בתוכה מנעד רחב של רגשות, התנהגויות והתמודדויות, עד הסוף המפתיע. נלי, אישה צעירה, ארכיטקטית שרוכבת על קורקינט חשמלי ברחבי העיר, עושה הכרות בין בעל הבית שלה, שחקן לא ידוע במיוחד,
המשך קריאהסטודיו הראל הוא מרכז ללימודי צילום אשר ממוקם בקיבוץ הראל, מועצה אזורית מטה יהודה. הסטודיו מקיים בימים אלה תערוכת צילום של בוגריו מהמחזורים השונים, אשר יש בהם צילומים רבים אשר ראויים לתשומת לב. התמונות צולמו, על פי רוב, במהלך קורסים וסדנאות שונות שמעביר מרכז הצילום. ללא שם, צילום: ויקטור אנטונוב playing my soul, צילום: אבנר
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו