השנה מלאו 25 שנה להיווסדו של תיאטרון יפו. מתוך רפרטואר עשיר של הצגות, בחרו בתיאטרון לפתוח את חגיגות חצי היובל עם ההצגה 'געגועים', שכבר עלתה על במתו בשנת 2002. מרתק עד כמה מה שהיה רלוונטי אז הפך אפילו ליותר רלוונטי כיום. הפערים, בחלקם, התרחבו, הפיוס, לצערנו, לא קרה, והטינה והתסכול באוכלוסייה הישראלית גברו. כמובן שההצגה
המשך קריאהלהקת קמע הרגילה אותנו לסטנדרטים הגבוהים ביותר, והיא שוב מתעלה על עצמה. במופע המחול הזה יש הכל. יש אסתטיקה, יש דיוק, יש ניקיון תנועתי גם בלב הכאוס של מהות היצירה, יש מסרים חברתיים, אנושיים ואישיים ואפילו זוגיים בתקופה סוערת ודינמית כמו זאת של ימינו. ומעבר לכל, יש יופי קצבי, שנעזר במוזיקה, ומקפיץ את הגוף והנשמה.
המשך קריאהלרנן שור רזומה מרשים והוא יוצר רב זכויות בתולדות הקולנוע הישראלי. יצירתו החשובה ביותר היא כמובן 'בלוז לחופש הגדול', הסרט האייקוני משנת 1987, שמבוסס על חוויותיו בתקופת התיכון שלו, תיכון א' בתל אביב. אבי, פרופ' צבי רוזן, שהיה מורה שלו, גם נראה בסרט 'המעורר'. זה כמובן מאוד מרגש עבורי. רנן גם הקים את בית הספר
המשך קריאהבהקרנה לעיתונאים הייתה תמימות דעים. זהו סרט יפהפה, חכם, גאוני. אחת השתמשה בתואר: מדהים. והוא אכן כל אלה, אבל הסרט הצרפתי המאוד מצליח הזה, במולדתו, לא מתאים לכל צופה. זהו סרט מאוד איטי, שעלילתו מעטה, והוא מבוסס על חשיבה אינטלקטואלית, הרהורים פילוסופיים והרבה מאוד צילומי טבע. צילומי הטבע, לעיתים מרהיבים, אך לא תמיד יפהפיים. הוא
המשך קריאהארצנו איננה משופעת בסרטים גרמנים. לעיתים נדירות מגיע סרט שדובר את השפה אל המסך הגדול בישראל. כשסרט גרמני מגיע לארץ, זהו בדרך כלל סרט איכותי שמיועד לקהל מצומצם למדי. הסרט הזה הוא בחירה טובה שמיועדת לקהל הרחב.. זהו סרט גרמני מאוד, שמשקף את המנטליות הגרמנית של דורנו, את הכדורגל הגרמני, את תרבות האיצטדיונים, אך מעל
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו