שירי לב-ארי: ״השירה מספרת את הסיפור שלנו״ לקראת פסטיבל שירה מטולה ה־29, שיתקיים גם השנה בירושלים, שירי לב-ארי, המנהלת האמנותית של הפסטיבל (לצד בני ציפר), מדברת על הגעגוע למטולה, על השירה שנכתבת מתוך המלחמה, על המעבר מ״אנחנו״ ל״אני״, על השאלה מהי שירה טובה ועל האפשרות שבינה מלאכותית תהפוך גם היא למשוררת. הפסטיבל שנאלץ לעזוב
המשך קריאה"יתוש בראש" בהבימה: מנגנון קומי משומן במבחן הזמן הפארסה התקופתית מציבה תמיד אתגר מרתק בפני התיאטרון המודרני. מדובר בז'אנר התלוי לחלוטין בהנדסה מדויקת: שרשרת טעויות פתלתלה, תזמון אכזרי של כניסות ויציאות, חילופי זהויות ודלתות נטרקות, שנועדו לייצר חוויית צחוק משוחררת, מסחררת וקצבית. ההפקה החדשה של "יתוש בראש", בתרגומו המחודש של אלי ביז'אווי המוכשר ובבימויו של
המשך קריאהדירוג: ★★★ וחצי הטרגדיה שמאחורי גן העדן: ביקורת על הסרט בחזרה מההימלאיה כשהנוף המרהיב הופך למלכודת מוות יש משהו מפתה, כמעט מגנטי, בסרטי הישרדות המתרחשים בטבע הפראי. השילוב בין יופי עוצר נשימה לבין סכנה קיומית מיידית מייצר דרמה אנושית מזוקקת, כזו שמקלפת מהגיבור את כל שכבות הציביליזציה ומותירה אותו מול השאלות הבסיסיות ביותר של יצר
המשך קריאהבית כזיכרון, אמנות כחיים: ביקור בתערוכות החדשות של מוזיאון פתח תקווה מהו מקומו הטבעי של מוזיאון? האם הוא חייב להתקיים בין קירות לבנים, בתאורה מוקפדת ובחללים שנועדו מלכתחילה להצגת אמנות, או שאולי דווקא בית מגורים, על כל הזיכרונות והסיפורים הספוגים בקירותיו, הוא המקום הנכון ביותר לפגוש יצירה? השאלה הזאת עומדת בלבה של "נוי", התערוכה הקבוצתית
המשך קריאהעדיף שאני לא אראה בעין אחת, קיצר: כשהגוף זוכר את מה שהמוח מבקש לשכוח מאז שבעה באוקטובר נוצרו בישראל לא מעט יצירות אמנות המבקשות להתמודד עם הטראומה הלאומית. חלקן בוחרות בתיעוד ישיר, אחרות עוסקות באובדן ובזיכרון באופן סמלי יותר. עבודת המחול "עדיף שאני לא אראה בעין אחת, קיצר" של מיכל גרס שרמן מצליחה ללכת בדרך
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו