חיים גרמניים: מצפון רדום ביקורת על ההצגה „חיים גרמניים” (Ein deutsches Leben) בתיאטרון Schlosspark בברלין מאת אלון רוזן האם אפשר לעבוד במשרדו של יוזף גבלס, שר התעמולה של המשטר הנאצי, ועדיין לטעון שלא ידעת מה מתרחש סביבך? זו השאלה שאינה מרפה מן הצופה במהלך ההצגה „חיים גרמניים” (Ein deutsches Leben), מחזהו של כריסטופר המפטון, שהוצג
המשך קריאהמיניאטורות בהבימה 4: כשהאבסורד הביורוקרטי הופך לקומדיה יש סוג של הומור שאינו מתיישן, משום שהוא מצליח לחשוף את האבסורד הטמון בחיי היומיום שלנו. אנחנו צוחקים, אבל תוך כדי הצחוק מזהים את עצמנו, את מערכות היחסים שלנו ואת המאבקים הקטנים והגדולים שאנחנו מנהלים מול העולם. כזה הוא ההומור של המחזאי והסאטיריקן היהודי מיכאיל ז'בנצקי, שאת יצירותיו
המשך קריאהפסטיבל הבית 2026: בין אהבה, גוף, זהות וזיכרון פסטיבל הבית 2026, המתקיים בתיאטרון הבית ביפו, מציג תוכנית רב תחומית המפגישה תיאטרון, מחול, פרפורמנס, תיאטרון בובות ומוזיקה. הפסטיבל מעניק במה ליוצרים עצמאיים הבוחנים את גבולות השפה הבימתית ומבקשים לבחון באמצעותה שאלות אישיות, חברתיות ופוליטיות. התוכנית נעה בין זוגיות ומשפחה, טראומה וזיכרון, מלחמה ומשבר, ומציעה דרכים שונות
המשך קריאהחופש הביטוי על הבמה: מי קובע מה מותר לאמנות לומר? לקראת הסימפוזיון "ועדת הצנזורה" בתיאטרון תמונע, אני משוחחת עם איתי דורון, מנהל אמנותי שותף בתיאטרון, על צנזורה גלויה וסמויה, על לחצים כלכליים ופוליטיים, על אחריותם של מוסדות התרבות ועל האשליה של חופש יצירה מוחלט. "תמיד יש מגבלות", הוא אומר, "אף פעם אין חופש מוחלט". אנחנו
המשך קריאהמציאויות שבורות בדלת נעולה המערכה האחת והיחידה של המבקשים לצאת, המחזה מאת מאיה ערד יסעור בבימויו של צבי סהר ובביצועם המעניין של קרן מור ומנשה נוי, המועלה במסגרת אנסמבל עיתים כהצגה אורחת בתיאטרון הקאמרי, נפתחת במפגש מטריד וקלאסי מודרני באופיו, שמשאיר את הצופה בהתלבטות באשר לדבר שהוא צופה בו, מהשנייה הראשונה. גבר ואישה מוצאים את
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו