המשפחה האיטלקית שלי: לפעמים כל מה שצריך הוא אדם אחד שיודע להקשיב דירוג: ★★★★☆ הקולנוע האיטלקי ומשפחה כמראה חברתית הקולנוע האיטלקי ידע לאורך השנים להעניק לנו אינספור יצירות מופלאות על משפחות, על יחסים בין-דוריים סבוכים ועל היכולת הכמעט פלאית למצוא הומור חם ונוחם דווקא ברגעים הקשים ביותר של החיים. מבמאים קלאסיים שעצבו את תודעתנו
המשך קריאהאחרית הימים בגשר בבימויה של רוני ברודצקי היא סאטירה פרועה שכוללת רעיונות מופרכים, או שמא לא כל כך מופרכים… עם זומבים והרבה צחוק
המשך קריאהחי שחור ביער הוא יצירה שעוסקת בהטרדות מיניות ןאונס בעולם החרדי בצורה ישירה וסימבולית, דרך סיפורה האוטוביוגרפי של היוצרת.
המשך קריאה"עברתי את נקודת האל-חזור": יובל דן מסכם מסלול באוניברסיטת תל אביב ומביט ישר לבמה כשצופים ביובל דן על הבמה, קשה להאמין שעד גיל 25 עולם התיאטרון היה עבורו שטח גלילי בלתי ממופה. יש בו איכות משחק רגישה, חכמה, עמוקה וטוטאלית, כזאת שנחשפת במלוא עוצמתה בין אם הוא מגלם תפקיד קומי מושחז, דרמה ריאליסטית נוקבת,
המשך קריאההפתרון הסופי. בינתיים. שכתבה הדר גלרון וביים רועי הורוביץ ושניהם משחקים בו, הוא מופע מטלטל שיש בו גם כאב וגם הומור ונועד באופיו יותר לקהל בינלאומי.
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו