השנה, כבכל שנה בחמש השנים האחרונות, בחרתי ללכת לעצרת יום השואה של היידישפיל, וכבכל שנה שנה, חשבתי שבחירתי הייתה מוצלחת מאוד. השנה גם לקחתי את אמו של בן זוגי, ששרדה את השואה בליטא כילדה קטנה. הטקס היה קשה לה, כיוון שעסק, ברובו, בשואת יהודי ליטא, וראש וראשון להם, סיפורו הבלתי ייאמן של אברהם סוצקובר, שהוגש
המשך קריאההרבה שנים בת הזוג שלי אמרה לי שאני מכור לזעם. אתה יכול להיות מכור לדבר הזה, לעוצמה של זה, למרות שאתה יודע שזה הרס לך הרבה דברים, נתן לי טייטל של פרובלמטי. פתאום אחרים ראו את זה ואני הרגשתי שברח לי, שראו לי. לפעמים טוב לי עם זה שאני היחיד שיכול לשים לאחרים גבולות. הדינמיקה הזאת, והשאלה, אני רוצה להשתמש בזה או לא? האם זה שד שצריך לגרש? אני רוצה שיהיה שם זעם או לא?
המשך קריאהסרט הביכורים הזה של טרייסי לימון, שכתבה את התסריט אשר מבוסס בחלקו על חייה וגם ביימה אותו, מוגדר כדרמה קומית. אולם למעשה, בחלק של הדרמה נמצא הרבה אלמנטים טראגיים, וגם אם אנחנו צוחקים פה ושם, בבסיס הסיפור מונחת אמת עצובה מאוד. אב נרקיסיסט, קמצן, עלוקה, שמעדיף לצאת לדייטים מאשר לתת לביתו מעט שבמעט יחס חם, אב שלקראת סוף הסרט מביא לה דפים על גבי דפים שהוא מבקש ממנה לקרוא, והם חשבון ארוך של כל הוצאותיו עליה, כולל מזון לתינוקות.
המשך קריאהבסיפור הזה, של גבר שמביא את עצמו לסכנת מוות בעזרת אכילה מופרזת, הנושא החשוב ביותר הוא דווקא האבהות. הקשר שמתפתח בין הגבר מנופח הגוף, שכבר מזמן חי בקושי ודוחק את עצמו אל סף המוות בהענשה עצמית קיצונית, לבין בתו הקוצנית, המרדנית, הבת שהיא מבודדת חברתית לא פחות ממנו, שנכשלת בלימודים ובחיים, ומטילה את האשמה לכל זה על ראשו, כשהיא מטיחה בו ללא הפסקה שהוא נטש והפקיר אותה לגורלה. מערכת היחסים ביניהם, שתגדל ותצמח במהלך ההצגה תגיע לקראת הסוף למקום של אהבה, אם כי הצעירה, אלי, שמגולמת היטב על ידי שרון כהן רז, לא לגמרי מתפרקת מקוציה, אותם עטתה על עצמה שנים רבות כל כך, כדי לא להפגע מהחיים ומאנשים, ומנטישות נוספות.
המשך קריאההתסריט לסרט 'עד שתחזור', נכתב מתוך תהליך האבל של שרי אזולאי תורג'מן על מות אביה. כאשר היא מספרת על האדם שהיה, על אהבתו לים ואל משפחתו, ניתן להבין את גודל החוסר שמתוכו נוצר הסרט. החוסר הזה מהדהד לאורך היצירה. מקומו של האב כנעדר נוכח, שמופיע רק בסוף הסרט, בתוך הזייה, בצילום מטלטל, כשהוא דומה לאל הים, פוסידון. זוהי הבלחה קצרה של השחקן מוריס כהן בתפקיד שלא יישכח.
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו