כוח עליון בקאמרי
בשורה התחתונה: יש פה ערבוב של אלמנטים ותהליכים דרמטיים וסאטיריים אליהם התכוון המחבר, התסריטאי השוודי, שעברו ישראליזציה קצת ברוטאלית מדי, המיתוס של אדם וחווה וגן העדן קיים פה, על שברו. ההצגה מעניינת בחלקים שהיא מתמקדת בנפש ואופי האדם והאנושיות. העירוב שבין סאטירה לבין אלמנטים קומיים סלפסטיקיים פחות דיבר אלי, אבל זה אולי עניין של טעם.
המשך קריאה
עקבו אחרינו