הפסיון של מתיאוס 2727, להקת קמע

Home מחול הפסיון של מתיאוס 2727, להקת קמע
הפסיון של מתיאוס 2727, להקת קמע
מחול

היצירה 'הפסיון של מתיאס' מאת יוהאן סבסטיאן באך היא אחת מהיצירות החשובות והמונומנטליות של המוזיקה המערבית, שנכתבה ב־1727. מדובר ביצירה דתית, אורטוריה גדולה לפסחא, על פי סיפור הבשורה על פי מתי (פרקים כ"ו–כ"ז). היצירה מתארת את הפסיון – סבלו, משפטו, צליבתו ומותו של ישו. היא נכתבת לטקסט בגרמנית, על פי נוסח הבשורה, בתוספת פרשנויות פיוטיות של המשורר פיקאנדר.

אורכה במקור כמעט שלוש שעות. היא מורכבת מרצף של רציטטיבים (סיפור ע"י האוונגליסט – טנור), אריות (שירה סולנית רגשית), כוראלים לותרניים (שבהם הקהל בן התקופה הכיר את הלחנים), וקטעי מקהלה דרמטיים.

היא נחשבת ליצירה דתית, בה באך משלב עומק רגשי, דרמטיות ותיאטרליות עם שקיפות מוזיקלית ומבנה מתמטי מדויק.  האריות מבטאות התבוננות פנימית – שאלות אמוניות ורגשיות שמופנות לקהל. הכוראלים מעניקים יציבות – הם "קול הקהילה", המגיב לאירועים.

היצירה נחשבת לאחת מיצירות השיא של באך ושל המוזיקה הקלאסית. כחוויה מוזיקלית המוזיקה נעה בין רגעים אינטימיים – למשל האריה "Erbarme dich" (חמול עלי, אלי) עם כינור סולו מהפנט – לבין קטעי מקהלה דרמטיים ורבי עוצמה. זוהי יצירה שמחברת בין טרגדיה אנושית לבין חוויה רוחנית עמוקה.

יש משהו כמעט בלתי אפשרי בניסיון לתרגם את הפסיון על פי מתיאוס של באך – אחת היצירות המוזיקליות האדירות והמורכבות ביותר – לשפת המחול. אבל תמיר גינץ, המנהל האמנותי של להקת קמע, ניגש לאתגר הזה בלי מורא, ובונה יצירה בימתית שמצליחה להלך על הגבול הדק שבין טקס לדרמה, בין קונצרט למחול עכשווי.

כוחה של היצירה טמון במפגש בין העולמות: המוזיקה הקלאסית של באך, שמביאה איתה עומק רוחני והקשר דתי-היסטורי, מול השפה המחולית של גינץ – עכשווית, עזה ופיזית, אבל גם מחוברת למוטיבים קלאסיים. גינץ אינו נבהל מהפער: הוא מחבר בין תנועות מודרניות – גופים מתנגשים, רצפה שנכבשת, אנרגיה סוערת – לבין מחוות איטיות, הרמות והנחות שמזכירות טקס ליטורגי.

מי שמכיר את קמע יודע שהרפרטואר שלה נוטה להיות ססגוני, מלא אביזרים ותפאורה צבעונית. כאן בחר גינץ דווקא בבמה ריקה כמעט לחלוטין, והציב במרכז את הגוף האנושי ואת משחקי הצללים וההשתקפויות. הבחירה הזו מדגישה את הנוכחות הבימתית של הרקדנים והופכת את הגוף עצמו לכלי הביטוי המרכזי.

יש ללהקת קמע שפת תנועה ייחודית, שבאה תמיד לידי ביטוי. ביצירה הזאת, השפה התנועתית מתרחבת ומתחדדים בה גוונים נוגים וקודרים יותר, לצד התקווה הנשמרת בהם. יש נגיעות שנעות בין בלט קלאסי למחול המודרני של הלהקה.

הרקדנים נעים כגוף מקהלי אחד, כקהילה אנושית שמחזיקה בעוצמה רגשית אדירה, ומיד אחר כך מתפצלים לרגעי אינטימיות: סולואים ודואטים שמזכירים לנו את ממדיו האישיים של הסבל והחמלה. כך נוצר דיאלוג מתמיד – בין קולקטיב ליחיד, בין קלאסי למודרני, בין דרמה למופשט.

הופעות בגרמניה: גשר בין תרבויות

היצירה הפסיון של מתיאוס 2727 הוצגה במספר במות בגרמניה וזכתה להערכה רבה מהקהל והתקשורת. ההפקה הראשונה התקיימה במרץ 2017 בלברקוזן, בשיתוף עם מקהלת וופרטל Kantorei Barmen-Gemarke ותזמורת L'arte del Mondo, וכללה מעל 100 משתתפים. ביקורות מהתקופה מציינות את היצירה כ"מרשימה, ייחודית ומרגשת". עיתון Leverkusener Stadtanzeiger דיווח כי לאחר ההופעה, אף אחד לא יכול היה להישאר יושב, כולל הכוריאוגרף תמיר גינץ, שבכה בסיום ההופעה מתוך גאווה על הישג הרקדנים. הביקורת ציינה גם את השילוב המוצלח בין המוזיקה הקלאסית לתנועה העכשווית, והדגישה את המסר הבין-תרבותי של היצירה.

בהמשך, היצירה הוצגה גם במינכן, במסגרת שבוע שהוקדש ליצירותיו של גינץ בתיאטרון Deutsches Theater. ההפקה כללה ארבע הופעות של הפסיון של מתיאוס 2727 ו-Carmina Burana 2.0, וזכתה להצלחה רבה. הביקורות ציינו את היצירה כ"מרהיבה ומרגשת", עם תמונות ותנועות שנחרתו בזיכרון הקהל.

ההופעות בגרמניה לא רק הציגו את כישרונו של גינץ, אלא גם חיזקו את המעמד של להקת קמע על במות בינלאומיות, והדגישו את יכולתה ליצור גשר בין תרבויות שונות באמצעות השפה האוניברסלית של המחול.

בשורה התחתונה

הפסיון של מתיאוס 2727 הוא הישג מרשים של להקת קמע ותמיר גינץ – יצירה עזה ומרגשת, שמחברת בין באך למחול ישראלי עכשווי, בין קלאסי למודרני, ובין קהילה ליחיד. הבחירה בבמה ריקה ובמשחקי צל ואור מעצימה את נוכחות הרקדנים והופכת את הגוף עצמו לכלי הביטוי המרכזי. ההופעות בגרמניה חיזקו את מעמדה של היצירה וביססו את קמע על במות בינלאומיות.

 

כוריאוגרפיה ובימוי: תמיר גינץ

להקה: קמע – להקת מחול עכשווי, באר שבע

מוזיקה: יוהאן סבסטיאן באך – Matthäus-Passion

עיצוב במה: אדם קלר

תלבושות: לימור דרור

עיצוב תאורה: ירון אבולעפיה

תמיכה והפקה בינלאומית (גרמניה): Bayer AG, משרד התרבות של מדינת בוואריה, הקונסוליה הישראלית, מחלקת התרבות של עיריית מינכן

צילום: כפיר בולוטין

 

לפרטים ומועדים נוספים למופע זה ולמופעים נוספים של להקת קמע:

Home

לקריאה נוספת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הירשם לרשימת תפוצה