חולמת על ברודווי, מופע סיום, בית צבי

מופע הסיום של שנה שעברה בבית צבי היה 'מיקה שלי'. זוהי הצגה עם הצהרה חזקה מאוד, על ישראל כמדינה שלוחמת ללא הרף על קיומה, מדינה שבה צעירים הולכים לקרב, וכשהם חוזרים, אם הם חוזרים, הם מצולקים לכל חייהם, והצלקת משפיעה על חיי החברה והמשפחה, ובוודאי על נפשם שלהם.

מופע הסיום של מחזור ס"ג בבית צבי, "חולמת על ברודוויי", הוא חגיגה סוחפת של תיאטרון מוזיקלי – ססגונית, מלהיבה ומלאת רגש. עשרות תלמידי שנה ג' עולים לבמה כאילו נולדו עליה, ומגישים את מיטב להיטי ברודוויי במחרוזות מדויקות, מלאות הומור ונשמה.

זהו מופע מלא חיים, כייפי, שעוסק בהווי של בית ספר למשחק, דומה לבית צבי, ולכל בית ספר אחר למשחק. ראינו את הדרך שעושים סטודנטים למשחק, מראיון הקבלה, ולעיתים כישלון בראיון, אבל עם עקשנות אפשר לנסות להתדפק שוב על הדלת, עד שהיא נפתחת, או שתפתח דלת של בית ספר אחר למשחק.

החרדות מפני חוסר יכולת אמיתית, הקשיים להתמודד בדרך, החברויות והיצירות שנולדות. וכמובן, כל ההפקות המרתקות. ביניהן כמה מההפקות הגדולות והצבעוניות בעולם. ראינו קטעים ממחזות זמר, שבהם הפליאו הבוגרים בקרוב לרקוד, לשיר, וכמובן לשחק. בהחלט ניתן לומר שיש ביניהם כמה כישרונות גדולים שייתכן שצפויים לגדולות, גם בתחום המחול והשירה.

הקאסט כולו מרשים, אך בולטים במיוחד כמה קולות דרמטיים-ליריים שהוכיחו בגרות בימתית ויכולת רגשית יוצאת דופן. יש רגעים קומיים שנונים, לצד רגעים אינטימיים שממש מצליחים לרגש.

קטעים יפהפיים, מלהיבים ואנרגטיים, ביניהם קברט, גריז, שיער, שיקאגו, עלובי החיים, שורת המקהלה, אוויטה, מאמא מיה כנר על הגג. בין קטעי השירה והריקוד היו קטעי קישור, שחיברו את מחזות הזמר להווי בית הספר ולתהליכים שעוברים הסטודנטים בדרכם בלימודים.

כמובן, שעכשיו מצפים לבוגרים החיים האמיתיים. חלקם ייקלטו, מן הסתם, עם הזמן, בתיאטראות הגדולים, הרפרטואריים. אחרים יישחקו בפרינג', חלקם יפנו לקריירות אחרות, קרובות יותר או פחות לתחום, כגון הוראת משחק, שירה ומחול.

ההפקה לא רק מחווה לברודוויי – היא הצהרת כוונות של הדור הבא של התיאטרון הישראלי: כישרון יש, תשוקה לא חסרה, ועכשיו רק לחכות לראות מי מהם יכבוש את הבמות הגדולות באמת.

בשורה התחתונה: חוויה מוזיקלית מהנה, סוחפת ומקצועית, שמצליחה לשלב הומור, רגש ואנרגיה מתפרצת. בוגרים מלאי כישרון שמפליאים בשירה ומחול, לאוהבי המיוזיקלס.

צילומים: אביבה רוזן