חלומות בקולנוע

בסופו של דבר, זהו סרט על סיפור אהבה. סיפור על מערכת יחסים, על ניסיון לזוגיות בין גבר לאישה.

אחר כך באים כל השאר: פערי המעמד החברתי והכלכלי, פערי ציפיות וכל הפערים האחרים. אבל, כפי שמדגים לנו הסרט, גם התאהבות ומשיכה הן בסיס לזוגיות. לא בטוח שזהו בסיס איתן. וזה בעצם מה שאנחנו רואים בהתפתחותו של הסרט הזה.

מערכת יחסים צריכה להתבסס על כבוד הדדי, על תיאום ציפיות, על פירגון הדדי. כל אלה לא היו כאן.

זהו סרטו התשיעי של הבמאי מישל פרנקו, שסרטיו כולם אינם קלים לעיכול ולצפייה, ותמיד מככבים בהם נושאים חברתיים בעייתיים שפותחים פתח להסתכלות על החברה בת זמננו ועל פערים חברתיים ותרבותיים.

סיפור אהבה חותך מעמדות ותרבויות

ועכשיו נכנס הסיפור הרחב יותר: פרננדו, המקסיקני הצעיר והנאה, הרקדן המחונן שיכול היה להיות נורייב של מקסיקו, עם יכולות ריקוד שהן אכן יוצאות דופן, מאוהב בג'ניפר, היא ג'סיקה צ'סטיין החיננית והמבוגרת ממנו בשנים לא מעטות.

הוא בורח בשבילה ממקסיקו, מגיע לביתה בסן פרנסיסקו, וחי עימה עד שהוא מבין שהיא בעצם מסתירה אותו. שאין לה רצון לחשוף את הזוגיות שלהם. הוא לא מקבל זאת. בעיה ראשונה בתיאום ציפיות: היא רצתה שיישאר במקסיקו והם ינהלו את הרומן שלהם שם. אין לה רצון לחשוף את הקשר ביניהם בבית, ובפני אביה שהוא גם המעסיק שלה, והיא גם יודעת למה.

הוא בורח בשבילה, אבל לא רק בשבילה. הוא בורח בשביל עצמו. בשביל האפשרויות שלו, בשביל המחול שלו. בדרך אנחנו מגלים שני אנשים עוצמתיים, מוכשרים, שיודעים מה הם רוצים. והם רוצים דברים שונים.

כשהוא מבין שהיא לא רוצה להציג אותו כבן זוג, הוא עוזב. הוא מנסה להסתדר לבד, כמהגר בלתי חוקי שהגיע במשאית מהגרים, שממנה לא כולם יוצאים חיים וחלק גם נתפסים מייד ביציאה. אחר כך אנחנו מבינים שכבר הגיע וגורש פעם, מניו יורק, כשניסה לרקוד שם.

הוא מצליח להשתבץ בלהקה מובילה בסן פרנסיסקו, היא גאה בו אך זה גם לא לגמרי מתאים לתוכניות שלה. ואז הוא מגורש שוב.

אי תיאום ציפיות הורס סיפור אהבה

עד כאן, היה לנו סיפור אהבה יפה עם בעיה קלה, או כבדה, של תיאום ציפיות בין שני האוהבים. שניהם רצו להיות יחד, כל אחד במקום אחר, כל אחד בתנאים שלו. הוא רצה לחיות בארצות הברית, לא רק בשבילה, אלא גם בשביל הקריירה שלו כרקדן. שניהם ידעו שהוא יכול להגיע רחוק מאוד, אבל לה זה לא היה ממש חשוב. היא רצתה אותו שם, במקסיקו. שם היה לה קל לנהל את הקשר.

מנקודה זאת, הופך סיפור האהבה לקשה ואלים. בין סצינות מעניינות של סקס, שחלקו ברוטלי, יש גם אלימות ריגשית ונפשית שהשניים מפעילים זה על זה.

בסוף, ג'סיקה צ'סטיין החיננית נראית הרבה פחות חיננית. אם היחס שלנו אליה היה אמביוולנטי מלכתחילה, הוא הופך לסלידה גמורה. למעשה, אנחנו לא אוהבים את שני הגיבורים שלנו לאורך השליש השלישי של הסרט, וזאת בעיה.

ברור שכשאנו צופים בסרט, או בהצגה, או ביצירת אמנות כלשהי שיש לה גיבורים, אנחנו צריכים לאהוב אותם, להזדהות איתם, לפחות להיות בעדם. כששני הגיבורים מאבדים את אהדתנו, משהו בצפייה בסרט הופכת לנעימה הרבה פחות. גם אם זהו סרט מתח, או כל סוג אחר של סרט, קל וחומר סרט דרמה.

סוף שמעורר למחשבה

הסוף משאיר אותנו עם הרבה תהיות,  ועם מחשבות על פערי תרבויות ופערי מעמד, אבל בסוף בסוף, צריך סוף לסיפור האהבה. וזהו אכן סוף סופי. כדי לא לעשות ספויילר לא נגלה את הסוף. אם טוב בעיניכם סרט כזה, שיש בו סיפור אהבה מורכב, עם לא מעט סקס, חלקו ברוטלי, ועם מערכת יחסים שמתעוותת ומותירה אותנו עם שני גיבורים שאיננו מחבבים, תלכו לסרט הזה ותיראו את סופו. למרות כל האמור לעיל, זה אינו סרט רע. הוא פשוט מורכב, לעיתים קשה לצפייה ולעיכול, ונעשו בו כמה טעויות, אבל בהחלט ניתן לצפות בו וגם לצאת עם לקחים.

בשורה התחתונה: אפשר, אם תכינו את עצמכם לסרט רווי ציפיות שלא יכולות להתגשם, פערי מעמדות שלא ניתן לגשר עליהם ולא מעט אלימות.

שחקנים ג'סיקה צ'סטיין  אייזק הרננדז  רופרט פרנד

בימוי ותסריט: מישל פרנקו