פברואר 13, 2026
גבעת הפרחים שוכנת ממזרח לקיבוץ מעגן מיכאל, בשוליים המערביים של בקעת כבארה, בין רכס הכרמל לים התיכון. מדובר בגבעה כורכרית נמוכה יחסית, חלק ממערך רכסי הכורכר האופייניים למישור החוף הצפוני. בית הגידול העיקרי הוא ים תיכוני, עם קרקע חולית כורכרית מנוקזת היטב, המאפשרת התפתחות עשבוניים חד שנתיים וגיאופיטים בעונת החורף והאביב.
השם גבעת הפרחים אינו רשמי אלא תיאורי, והוא נטבע בשל ריכוזי הפריחה העונתית הבולטים באזור. בעונת השיא, לרוב בין פברואר לאפריל בהתאם לכמות המשקעים השנתית, ניתן למצוא מרבדים של כלניות, נוריות, חרציות, תורמוסים, צבעונים ולעיתים גם אירוסי בר מקומיים, אם כי האירוסים הבולטים יותר מזוהים עם אתרים אחרים במישור החוף. המגוון הבוטני משתנה משנה לשנה בהתאם למשטר הגשמים, רעייה והפרעה אנתרופוגנית.
הגישה לאזור נעשית בדרך כלל מכביש הגישה לקיבוץ מעגן מיכאל, בסמוך למסילת הרכבת החוצה את האזור מצפון לדרום. ישנם שבילים בלתי מסומנים ברובם, חלקם שבילי עפר חקלאיים. אין במקום תשתיות תיירותיות מפותחות כגון חניון מוסדר, שירותים או שילוט נרחב. לפיכך, הביקור מתאים למטיילים בעלי מודעות סביבתית והיכרות בסיסית עם התמצאות בשטח פתוח.
בוויז כדאי לשים: פארק הדיג מעיין צבי, ולפנות ימינה בעיקול. לנסוע עם השביל עד לשלט גבעת הפרחים
מבחינה אקולוגית, הגבעה מהווה שריד למערכת דיונות וכורכר שנפגעה ברובה לאורך מישור החוף עקב פיתוח, חקלאות ובנייה. השטח משמש גם כבית גידול לזוחלים, עופות שדה ויונקים קטנים. בחורף ובאביב ניתן לצפות בעופות דוגמת חוגלות, ולעיתים בדורסים החגים מעל השטח הפתוח. קרבתה לבריכות הדגים של מעגן מיכאל תורמת למגוון העופות באזור כולו, אם כי הגבעה עצמה שומרת על אופי יבשתי יותר.
ההליכה על הגבעה קצרה יחסית. מדובר בטיול מעגלי או קווי באורך של כמה מאות מטרים עד קילומטרים בודדים, תלוי במסלול הנבחר. הפרשי הגובה מתונים, ולכן האתר מתאים גם למשפחות. עם זאת, הקרקע החולית עלולה להיות מחליקה לאחר גשם. אין צל טבעי משמעותי, ולכן מומלץ לתכנן את הביקור לשעות הבוקר או אחר הצהריים בעונות החמות.
הקשר ההיסטורי של האזור רחב יותר מהגבעה עצמה. בקעת כבארה הייתה מיושבת בתקופות קדומות, ובקרבת מקום נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים, בעיקר לאורך רכסי הכורכר. עם זאת, בגבעת הפרחים עצמה אין אתר עתיקות מובהק או אתר חפירה מוסדר. עיקר העניין הוא נופי ואקולוגי.
למטייל הביקור בגבעת הפרחים מתאים כחלק ממכלול אזורי הכולל את שמורת נחל תנינים הסמוכה ואת קו החוף של מעגן מיכאל. השילוב בין שטח פתוח יבשתי, אזור חקלאי ובריכות דגים יוצר רצף נופי מגוון יחסית בשטח מצומצם. מבחינת עומס מבקרים, האתר לרוב אינו עמוס מאוד, למעט בסופי שבוע בעונת הפריחה, כאשר פרסומים ברשתות החברתיות מגבירים את התנועה.
גבעת הפרחים במעגן מיכאל היא אתר טבע מקומי בעל ערך נופי ועונתי מובהק, המתאים לטיול קצר וממוקד בפריחה. יתרונו בנגישות ובאופי הפתוח, וחסרונו בהיעדר תשתיות ושילוט רשמי. היא מייצגת שריד חשוב של בית גידול כורכרי במישור החוף הצפוני.
בריכות הדגים של מעגן מיכאל מהוות אחד המתחמים האקווקולטוריים הגדולים והמשמעותיים במישור החוף הצפוני. הן שייכות לקיבוץ מעגן מיכאל, שנוסד בשנת 1949, ופיתח לאורך השנים ענף מדגה בהיקף רחב, המבוסס על בריכות מים מתוקים ומליחים.
מערך הבריכות משתרע על שטח נרחב ממזרח לכביש החוף וממערב למסילת הרכבת, בצמוד לשטחי בקעת כבארה. הבריכות מלבניות ברובן, מופרדות בסוללות עפר רחבות המאפשרות תנועת כלי רכב חקלאיים. המים מוזרמים לבריכות באמצעות מערכת שאיבה ותעלות, וחלקם מנוקזים חזרה לסביבה בתהליך מבוקר.
מבחינה חקלאית, המדגה כולל גידול מינים מסחריים כגון קרפיון, אמנון ובורי, בהתאם לעונות ולביקוש. הענף דורש ניהול מדויק של איכות מים, ריכוזי חמצן, מזון לדגים ומניעת מחלות. מדובר במערכת ייצור אינטנסיבית יחסית, המשלבת ידע ביולוגי, הנדסי וכלכלי.
לצד הפעילות החקלאית, לבריכות חשיבות אקולוגית יוצאת דופן. הן מהוות מוקד משיכה לעופות מים ועופות נודדים, במיוחד בעונות המעבר. מינים כגון שקנאים, אנפות, קורמורנים, ברווזים ושחפים פוקדים את הבריכות בחיפוש אחר מזון. לעיתים נוצרים קונפליקטים בין צורכי החקלאים לשמירת טבע, שכן עופות גדולים עלולים לגרום נזק כלכלי למדגה.
האזור מוכר בקרב צפרים כאחד מאתרי הצפייה הבולטים בצפון הארץ. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בשטח חקלאי פעיל ולא בשמורת טבע מוסדרת. הכניסה לחלק מהשטח מוגבלת, ויש לכבד שלטים והנחיות. תצפית בעופות נעשית לעיתים מהכבישים ההיקפיים או מנקודות תצפית סמוכות.
הבריכות משפיעות גם על המיקרו אקלים המקומי, בשל שטחי המים הפתוחים הנרחבים. אידוי מים בקיץ תורם ללחות מקומית גבוהה יותר. בנוסף, הן משתלבות במערך הניקוז של האזור, לצד נחל תנינים ומקווי מים נוספים.
מבחינה נופית, המראה של בריכות הדגים משתנה לאורך השנה. בחורף ובאביב פני המים מלאים ולעיתים שקטים, משקפים את השמיים ואת רכס הכרמל ברקע. בקיץ חלק מהבריכות מרוקנות או בעומק משתנה בהתאם למחזורי הגידול והקציר. פעילות טרקטורים, רשתות ודייגים נראית בשטח בהתאם לשלב הייצור.
בהיבט תכנוני, קיומן של הבריכות מונע במידה מסוימת פיתוח אורבני באזור זה של מישור החוף, ובכך שומר על רצף שטחים פתוחים. מנגד, הן משנות את המערכת האקולוגית המקורית של הביצה והדיונות שהיו כאן בעבר. מדובר בדוגמה מובהקת לממשק בין חקלאות אינטנסיבית לערכי טבע.
למבקר, חוויית הביקור היא בעיקר תצפיתית. אין מרכז מבקרים פתוח באופן שוטף בשטח הבריכות עצמן. הסיור מתבסס על נסיעה או הליכה בשולי השטח, תוך שמירה על כללי בטיחות וכיבוד רכוש פרטי. עבור חובבי צילום טבע, המקום מציע קומפוזיציות מעניינות במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות ובשקיעה.
בריכות הדגים של מעגן מיכאל הן תשתית חקלאית משמעותית בעלת ערך אקולוגי נלווה גבוה. הן מדגימות מערכת ייצור מזון מודרנית לצד מוקד מגוון ביולוגי, ומחייבות איזון מתמיד בין כלכלה לשמירת טבע.
פארק הפסלים ארסוף קדם ממוקם באזור רכס הכורכר של חוף השרון, בסמוך ליישוב ארסוף ולמצוקי הים התיכון. הפארק משלב שטח פתוח, נוף ימי ומיצבי אמנות פיסולית הפזורים בשטח. בעונת הפריחה, האתר מזוהה גם עם ריכוזי אירוס הארגמן, אחד ממיני האירוס הבולטים של מישור החוף.
אירוס הארגמן הוא גיאופיט רב שנתי הפורח בדרך כלל בין ינואר למרץ, בהתאם לתנאי מזג האוויר. צבעו נע בין ארגמן כהה לסגול עמוק, ולעיתים כמעט שחור במרכז הפרח. הוא גדל בקרקעות חוליות וכורכריות מנוקזות היטב, בדומה לאלו שבארסוף. המין נחשב מוגן בישראל, ואסור לקטוף אותו או לפגוע בבית גידולו.
פארק הפסלים עצמו אינו גן לאומי רשמי אלא יוזמה מקומית לשילוב אמנות בסביבה פתוחה. הפסלים עשויים מחומרים שונים כגון אבן וברזל, ומוצבים לאורך שבילים החוצים את השטח. הנוף הנשקף מהמצוק כולל את רצועת החוף והים הפתוח, ולעיתים ניתן לראות גלשנים או כלי שיט במרחק.
ההליכה בפארק מתבצעת על שבילי עפר וחול. בחורף הקרקע עלולה להיות בוצית בחלקים מסוימים. אין תשתיות רחבות היקף, אך הגישה יחסית נוחה מכביש החוף ומהיישובים הסמוכים. עומס המבקרים עולה בעונת האירוסים, במיוחד בסופי שבוע.
מבחינה אקולוגית, רכס הכורכר של ארסוף מהווה שריד משמעותי של בית גידול חופי שנפגע מאוד לאורך השנים עקב פיתוח נדלני ותשתיות. האירוסים צומחים לעיתים בקבוצות קטנות ומבודדות, והדריכה מחוץ לשבילים עלולה לפגוע בהם. לפיכך, קיימת חשיבות להקפדה על תנועה בשבילים קיימים בלבד.
השילוב בין אמנות לפרא יוצר חוויה ייחודית: מחד, פסלים מעשה ידי אדם; מאידך, פריחה עונתית טבעית ונוף ימי פתוח. מבחינה ביקורתית, ניתן לראות במקום ניסיון למסגר שטח טבעי כחוויה תרבותית, תוך יצירת מוקד עניין נוסף מעבר לפריחה עצמה.
הביקור באתר מתאים לטיול קצר של שעה עד שעתיים, עם אפשרות לשלב ירידה לחוף הסמוך במקומות המותרים לכך. יש להביא בחשבון את תנאי הבטיחות במצוקי הכורכר, העלולים להיות פריכים ומסוכנים בקרבה לשפתם.
לסיכום, האירוסים בפארק הפסלים ארסוף קדם מציעים מפגש בין בוטניקה, נוף חופי ואמנות סביבתית. ערכם העיקרי הוא עונתי ותלוי בפריחה, אך גם מחוץ לעונה האתר מספק תצפית נופית מרשימה על קו החוף של השרון.
צילומים: אביבה רוזן
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©