טקס פתיחה, פסטיבל הקולנוע ירושלים, והקרנת הסרט 'ערך סנטימנטלי'

טקס הפתיחה של פסטיבל הקולנוע ירושלים נערך בפעם ה-42 בבריכת הסולטן, הכוכבת שלנו גל גדות, והמפיק האמריקאי יהודי לורנס בנדר היו אורחי הכבוד של הפסטיבל וקיבלו אותות הוקרה.

ראש העיר ירושלים משה ליאון פתח את הטקס, בו השתתפו גם יו"ר הועד המנהל של סינמטק ירושלים דני מימראן, מנכ"ל סינמטק ירושלים ומנהל הפסטיבל רוני מהדב-לוין, המנהל האמנותי אור סיגולי ורבים נוספים.

גל גדות קיבלה אות הוקרה מטעם פסטיבל הקולנוע על תרומתה לעולם הקולנוע הבינלאומי והצלחתה המרשימה ופרס נוסף מטעם ארגון נשות הדסה, על עמידתה לצד ישראל.

להמפיק ורנס בנדר, שהפיק, בין השאר, את הסרטים 'ספרות זולה' 'כלבי אשמורת' ואחד מהאהובים עלי, 'סיפורו של וויל הנטינג' והיה מועמד לשלושה פרסי אוסקר, קיבל גם הוא פרס הוקרה, וסיפר על כך, שהוא מתכוון להפיק סרט שיראה את הצד של ישראל מה 7/10 ואילך, כדי שהעולם יוכל לראות את שני צידי המטבע.

פסטיבל הקולנוע ירושלים נפתח בהקרנת בכורה של הסרט "ערך סנטימנטלי", מאת הבמאי הנורווגי המוערך יואכים טרייר, אשר זכה בפרס הגרנד פרי, השני בחשיבותו בפסטיבל קאן, וזכה לביקורות נלהבות במיוחד.

גל גדות אמרה: "אני אוהבת את המדינה שלי ואת הארץ הזו, אני גאה להיות חלק ממנה ולהשמיע עבורה את הקול שלנו. בהזדמנות זו שיש פה כל כך הרבה אוהבי קולנוע, אני אנצל את הבמה ואשתף אתכם בכמה שאני כבר מחכה לעשות סרט ישראלי. תשלחו לי תסריטים".

רוני מהדב- לוין, מנהל הפסטיבל, סיפר כי השנה, יותר מתמיד, היו לחצים רבים על הנהלת הפסטיבל לבטלו, ומנהליו נתקלו בהרבה חרמות וניסיונות לבטל. "השנה התמודדנו עם לא מעט פניות מיוצרים בינלאומיים שהתלבטו האם להקרין את סרטם בישראל. כפי שתראו בתוכנית שלפניכם בעשרת הימים הקרובים, כי לרוב, לאחר דיאלוג, ההחלטה היתה כן להקרין את הסרטים ולתת לקולנוע לדבר בפני עצמו. אנחנו כאן כי אנו מאמינים בכוחו של הקולנוע – לספק רגע של תקווה, של נחמה ושל השראה. במיוחד עכשיו, כשמכל עבר מנסים להשתיקו, חשוב שאנחנו – היוצרים והצופים כאחד – נאפשר לקולנוע לדבר. פסטיבל הקולנוע ירושלים מחויב לאמנות הקולנוע ולחופש היצירה והביטוי לאורך ארבעים ושתיים שנותיו, וכך נמשיך".

בפסטיבל השנה תוצג תוכנית ישראלית לצד הסרטים הבינלאומיים: בתחרות חג'ג' לקולנוע ישראלי עלילתי יתחרו 10 סרטים חדשים של במאיות ובמאים ישראלים – שמונה בתחרות ועוד שניים בהקרנות מיוחדות, בתחרות דיאמונד לקולנוע תיעודי יתחרו 6 סרטים דוקומנטריים, וזאת לצד תחרות לקולנוע ישראלי קצר, תחרות אוסטרובסקי לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני, וכן כמדי שנה יוצג בכורה לסרט ישראלי בעותק דיגיטלי מחודש שעבר רסטורציה בארכיון הסרטים הישראלי, והשנה סרטו העלילתי של דוד פרלוב – "הגלולה". כל זאת לצד כ-200 הקרנות של סרטים מ-50 מדינות שונות, מפגשים עם אורחים מהארץ ומהעולם ודיונים עם קולנוע.

פסטיבל הקולנוע ירושלים נפתח בהקרנת בכורה של הסרט "ערך סנטימנטלי", מאת הבמאי הנורווגי המוערך יואכים טרייר, אשר זכה בפרס הגרנד פרי, השני בחשיבותו בפסטיבל קאן, וזכה שם לביקורות נלהבות במיוחד.

סרט הפתיחה הנורבגי של הפסטיבל, 'ערך סנטימנטלי' של יואכים טרייר, השאיר את קהל הצופים חלוקים בדעותיהם, לפי מה שנשמע לאחר הקרנתו. היו שמצאו את הסרט משעמם וכבד, והיו כאלה שהתפעלו מאיכויותיו. אני מאלה שישבו מרותקים לכל אורכו של הסרט, שנמשך למעלה משעתיים.

לטרייר יש דרך משלו לייצר מעורבות רגשית של הצופים שנמשכים לסוגה של דרמה משפחתית מורכבת, ולרתק אותם. הוא יודע לייצר רגעים שמשאירים רושם על הצופה לאורך זמן, רגעים שייקח אותם עמו. בסרטו זה, למשל, יש רגע אחד, של ילדה שנוסעת ברכבת לצד אימה לאחר שברחו מהנאצים וראו את אחיה הקטן, הילד, שנתפש בידי הנאצים בעוד שהן הצליחו לברוח. האם מצווה עליה להתנהג כרגיל. אנחנו יכולים לראות על פניה של הילדה את הכאב, הפחד, את כל מערבולת הרגשות בעוד היא יושבת בשקט, אפילו לא מרשה לעצמה לבכות.

הסיפור שמספר לנו טרייר בסרט הזה, עוסק בבמאי מבוגר בעל שם בינלאומי, גוסטב, שלאחר מות גרושתו מנסה להתקרב מחדש אל שתי בנותיו, נורה, שהיא כוכבת בעלת אישיות מורכבת, רווקה שמנהלת רומן עם שחקן נשוי, ואגנס הנשואה שיש לה בן קטן. אגנס מסכימה לקבל אותו חזרה אל חייה, אך נורה אינה מסוגלת לעשות זאת. בפגישה עימה בבית קפה, בה גוסטב מציע לנורה את התפקיד הראשי בסרטו החדש, עולה מחדש הקונפליקט ביניהם, בו היא מטיחה בו שנעלם מחייהן כשעזב את הבית. היא מסרבת לתפקיד, למרות שאמר לה שנכתב במיוחד עבורה.

גוסטב מוצא שחקנית ראשית אחרת, רייצל קאמפ (אל פנינג) שמתלהבת מאוד למלא את התפקיד, אך מגלה עם הזמן שהוא אינו מתאים לה. תוך כדי השתלשלות העלילה, נפרשת בינינו ההיסטוריה המשפחתית, שכוללת התאבדות של אמו של הבמאי, שנכנסת גם לתוך הסרט. הוא עצמו מכחיש שמדובר בהתאבדותה של אמו, אחותו של הילד שנתפש על ידי הנאצים ובתה של האישה שנתפשה על ידם מאוחר יותר, נאסרה ועונתה. אותה ילדה שתוארה בסצינה ברכבת.

את הילדה הזאת שיחקה אגנס, בסרט קודם של גוסטב, אך החליטה לא להמשיך לשחק, בעוד שאחותה, כאמור, הפכה לכוכבת תיאטרון וסדרת דרמה בטלוויזיה. בסופו של הסרט, לאחר שהכוכבת ההוליוודית תעזוב, תהיה התפייסות בין האב לבנות, שנראה בסצינה מצולמת מסרטו החדש.

טרייר מתמודד רבות בסרטיו עם מוטיבים שחוזרים גם כאן: התמודדות עם בעיות נפשיות, התאבדות ומוות במשפחה, מערכות יחסים משפחתיות ואישיות מורכבות, ועושה זאת בדרכו הייחודית והלירית, שמציגה עולם מנוכר אבל נותנת תקווה בצורת מערכות יחסים נוגעות לצד חוסר תקשורת וחוסר הבנה בין אנשים בכלל ובני משפחה בפרט.

סרטו הקודם של טרייר, 'האדם הגרוע ביותר בעולם', גם הוא בכיכובה של רנאטה ריינסבה, עסק באישה בת כשלושים שמחפשת את זהותה ומחפשת משמעות בחייה. הדמות הזאת מזכירה לא במעט את הדמות שהיא משחקת ב'ערך סנטימנטלי'. שני הסרטים יכולים לקבל את הסיווג 'מלנכולי אך קומי'. ריינסבה זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן השנה על משחקה ב'ערך סנטימנטלי'. סרטו הקודם של טרייר היה מועמד גם הוא בפסטיבל קאן, וזכה בפרסים משניים יותר.

מי שחובב את סרטיו של טרייר יראה התפתחות במהלך השנים, מסרט לסרט. הטיפול בדמויות ובנושאים הוא דומה, אבל נראה שהחוויה שהסרט נותן היא כוללת יותר, והוא משתכלל מסרט לסרט.

בשורה התחתונה: סרטו האחרון של טרייר זכה, בצדק, בפרס הגדול של פסטיבל קאן. הוא מטפל ברגישות בדרמה משפחתית ובדמויות המורכבות של האב והבת הכוכבת, בתוך המארג המשפחתי הכולל. עם זאת, הוא לא מתאים לכל אחד. יתענגו עליו אלה שהם חובבי סרטים שעוסקים בנפש האדם ובמערכות יחסים. מי שמחפשים אסקפיזם ואקשן – זה לא הסרט עבורם.

בימוי	יואכים טרייר
הופק בידי	Maria Ekerhovd
תסריט	יואכים טרייר אסקיל ווגט
שחקנים ראשיים	רנטה ריינסווה סטלאן סקושגורד אינגה איבסדוטר לילאס אל פנינג קורי מייקל סמית'