עירית פרנק, שחקנית ובמאית, סיימה לאחרונה 28 שנות ניהול של תיאטרון הסימטה ביפו. פרנק, בוגרת מגמת התיאטרון בתיכון תלמה ילין ובית הספר למשחק בית צבי, החלה את דרכה המקצועית בראשית שנות השמונים כשחקנית קולנוע וטלוויזיה ובהמשך הפכה לאחת הדמויות המרכזיות בזירת הפרינג' בישראל.
עם סיום לימודיה בשנת 1982 השתתפה בסרטו של ג'אד נאמן "מגש הכסף" ובדרמה האמריקאית "זיכרון אהבה" של רשת NBC, לצד קירק דאגלס, תפקיד שעליו הייתה מועמדת לפרס פרס אמי.
בשנת 1983 גילמה את התפקיד הראשי בסרט "בחינת בגרות" לצד דן תורן. ב 1984 השתתפה בסרט "עדות מאונס" לצד מוסקו אלקלעי, ענת עצמון, נתן דטנר, אורי גבריאל, אושיק לוי ודליק ווליניץ. באותה שנה השתתפה גם בסרט הקצר לצד אבי קושניר.

בהמשך שיחקה בסרט "בנות" של נדב לויתן ובסרט "החיים על פי אגפא" של אסי דיין, וכן בסדרות טלוויזיה בהן "החבר'ה הטובים", "טיפול נמרץ" ו "סיטי טאוור".
במקביל לעשייה הקולנועית עסקה גם בהוראת משחק בלוד ובכלא נווה תרצה, יזמה פעילות תרבותית וציבורית והפיקה והעלתה הצגות ילדים.
בשנת 1998 מונתה למנכ"לית ולמנהלת אמנותית של תיאטרון הסימטה. בשנת 2007 מונתה למנכ"לית האוניברסיטה העממית בתל אביב, תפקיד שממנו פרשה לאחר שלוש שנים ושבה לניהול הסימטה.
לאורך שנות כהונתה ביססה את התיאטרון כמרכז משמעותי של הפרינג' הישראלי, במה ליוצרים עצמאיים וזירה לפסטיבלים, מוזיקה וג'ז, כולל פעילות בת שני עשורים של מועדון ג'ז.
אירוע הפרידה נערך בנוכחות אנשי תרבות, יוצרים ועובדי עבר והווה. ראש עיריית תל אביב יפו, רון חולדאי, הודה לפרנק על מחויבות רבת שנים וציין את תרומתה ליצירה העצמאית בעיר ואת יכולתה להוציא פרויקטים לפועל גם בתנאים מורכבים. לדבריו, הקפיד להגיע לפסטיבלים של הסימטה לאורך השנים מתוך מחויבות אמיתית למקום.

בין המשתתפים והמברכים היו דורית ניתאי, שסיפרה על תחילת הדרך המשותפת אצל ניקו ניתאי שניהל את התיאטרון 15 שנה, הבמאי אלחנן שפירא שעבד במקום 13 שנה והדגיש כי הדלת של פרנק הייתה פתוחה תמיד, ותומר כהן מנכ"ל מרכז עינב שתיאר דיונים סוערים שנבעו משאיפה מתמדת לשפר את היצירה.
השתתפו גם שני שגב מנשרי, יהלי ואירית דיגמי, השחקן ארז דיין ואחרים. את הערב הנחה אביב, זמר, שחקן ובמאי משחקני התיאטרון. במהלך האירוע הופיעו אמנים שליוו את פעילות הסימטה, בהם הזמר והמלחין אסי מסקין.
בנאומה אמרה פרנק כי הבית הוא המקום שבו הלב נמצא, ועבורה הלב נמצא בתיאטרון הסימטה, בין סמטאות יפו העתיקה. היא הדגישה כי יפו אינה רק מיקום גיאוגרפי אלא נשמה של עשייה משותפת.
היא סיימה בתודות לצוות הנוכחי ולכל אנשי התיאטרון לאורך 28 השנים, הדגישה את הרוח הגבית שאפשרה פרויקטים נועזים והודתה ליוצרים שנתנו בה אמון וקיבלו במה.

פרנק הודתה לממסד העירוני ובראשו רון חולדאי על אמון ותמיכה ארוכי שנים, לאגף התרבות ולמשרד התרבות, ולחבריה מעולם הפרינג' שאותו הגדירה כעוגן ותמיכה.
ברגע אישי הקדישה את האירוע לזכר אחותה ליאורה. לסיום הודיעה כי בכוונתה לשוב למשחק וליצירה, לאחר שנים שבהן ראתה בניהול שליחות.
נועה שכטר, שנכנסת לתפקיד המנכ"לית, זכתה לברכתה הפומבית של פרנק, שהביעה ביטחון בהמשך דרכו האמנותית של התיאטרון תחת הנהגתה.

כך נחתם פרק מרכזי בתולדות תיאטרון הסימטה ובזירת הפרינג' התל אביבית, עם חזרתה של עירית פרנק אל הבמה כיוצרת וכשחקנית.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©