מרץ 9, 2026
🏆 קיפוד הזהב 2025: חגיגה של יצירה עצמאית בישראל
בצהרי היום, שישי, התקיים בתיאטרון “המשולש” בגן מאיר בתל אביב, טקס הענקת פרסי קיפוד הזהב 2025: פרסי תיאטרון הפרינג’, התיאטרון העצמאי ותיאטרון הרחוב בישראל.
במהלך אירוע חגיגי מרתק, התכנסו עשרות יוצרים, שחקנים ואנשי תיאטרון לחגוג יצירה חדשנית. הפרינג' הפך בשנים האחרונות לא רק לבית גידול לכישרונות, אלא למרכז העצבים של הבמה המקומית, המעז לשקף את המציאות הישראלית, בצורה חדשנית ובתעוזה, הרבה יותר מהתיאטרון הממוסד.
השנה, ניכר היה כי ועדת קיפוד הזהב ביקשה להדגיש את חשיבותה של הקהילה האמנותית בזמן משבר. הנהלת הפרס שינתה את הליך הבחירה:
המטרה: לאפשר לכל יוצר ויוצרת להשתתף, ולהעניק ביטוי רחב למגוון היצירה שנוצרה בצל אירועי אוקטובר.
הזוכה הגדולה בפרס הצגת השנה היא “שורה – מלאכת זיהוי חיים”. זוהי יצירה מטלטלת, מבוססת מציאות, שמגוללת את סיפורם של צוות חיילי מילואים ואזרחים שעסקו במשך שישים ימים במלאכת זיהוי קורבנות טבח ה־7 באוקטובר. ההצגה זכתה גם בפרס שפת הבמה, ושחקניה זכו בפרס שחקן השנה (שחר נץ) ושחקן משנה (מוראד חסן).
“רועי יוסף הוא יוצר גאון. הוא לא חושש מעיסוק וטיפול בנושאים הקשים ביותר… והוא מטפל בהם ביד אמן, יד יצירתית, בעזרת עין בוחנת, שמסוגלת להעמיק מחד ומאידך, לראות את הדברים בפרספקטיבה.” שורה בתמונע – בילוי נעים ראיון עם רועי יוסף, יוצר 'שורה' – בילוי נעים
יוסף בחר בגישה כמעט תיעודית, המבוססת על החוויות שצבר כחלק מצוות זיהוי הקורבנות. האמנות שלו אינה נופלת למלכודת של ניתוח פילוסופי מופשט או רגשנות יתר. במקום זאת, הוא מתמקד בפעולות: בשינוע, בזיהוי, בטקסים הסיזיפיים של הטיפול בגופות.
“שורה. אחד מהזכרונות הכואבים של החברה הישראלית. הסמל לאזלת היד של השבעה באוקטובר… גופות של ילדים, נשים, גברים… אחד המקומות הנוראים ביותר שהוא תולדה של הטבח.”
הפעולות האלו הופכות למנגנון ההתמודדות המרכזי של הדמויות, ושל הקהל שצופה בהן. האנלוגיה המבריקה ביותר בהצגה היא ההחלטה האמנותית להעביר את תפקיד ה"אני" המרכזי לשחקן שחר נץ (שזכה בפרס שחקן השנה), בעוד יוסף עצמו נסוג לעמדת משקיף מלמעלה, דרך שבה האמן מתעד היסטוריה רגישה אך מרחיק עצמו רגשית כדי לעמוד במשימה.
רגעים כמו חגיגת אירוסין שנערכת על ידי הצוות בין העגלות והשקים, ממחישים את ה"התנרמלות" המפחידה והאנושית כאחד של צוותי החירום.
אחד מרגעי השיא המרגשים בטקס היה הענקת פרס מפעל החיים לשחקנית עדי עציון זק, על למעלה מ־70 שנות עשייה אמנותית בלתי מתפשרת.
פרס זה הוענק לה על ידי בתה, השחקנית עלמה זק. רגע הענקת הפרס על ידי הדור הבא מהווה אות כבוד ליצירה לאורך דורות, ומזכיר לכולנו שכל יצירה עצמאית בנויה על מסורת ועל חיבור עמוק בין הדורות.
במאי השנה: שחר ברקוביץ וגלעד חן על "חזיתות"
הבימוי המשותף של "חזיתות" זכה בזכות הדרך שבה הצליח לתרגם את המלחמה לדרמה פנימית וזוגית.
מהביקורת שלי על ההצגה: “חזיתות – כששדה הקרב עובר אל תוך הבית. הצגה המציגה עוצמה קבוצתית נדירה, עם תפאורה ותנועה שמאתגרים את הבמה, ומביאה לידי ביטוי את החרדה והצורך לשרוד בתוך הזוגיות.” חזיתות בתיאטרון הבית – בילוי נעים
הבמאים השתמשו בתפאורה מינימליסטית ותנועה חדה כדי להדגיש את המלכוד והחנק של המציאות המשתנה, שמשפיעה ישירות על יחסי הכוחות בתוך התא המשפחתי.
עדו סתר זכה בפרס ע"ש אלישבע גרינבאום ז"ל, על מחזה שדרש מהקהל שותפות אינטלקטואלית.
מהביקורת שלי על ההצגה:
“המחזה כתוב במיומנות, עם דמויות מורכבות ואמת פנימית שמגיעה ישר לליבו של הצופה.”
שחקנית המשנה: אתי וקנין סובר על "אנטי אייג'ינג" – הנשמה בפרווה
הבחירה באתי וקנין סובר היא אחת המרעננות, והיא מדגישה את הכישרון להפוך תפקיד "שולי" לכאורה לתפקיד מחולל דרמה. מהביקורת שלי על ההצגה:
“בגילומה המבריק של 'אנג'ל הכלבה', היא מצליחה להפוך את הדמות הלא-אנושית הזו למלאת חיים, עם אמת פנימית כואבת. דווקא היא הופכת לדמות הכי אנושית על הבמה, עם חן והומור מיוחד של ההצגה.”
אנטי אייג'ינג בתיאטרון הבית – בילוי נעים
וקנין סובר השתמשה בכלים קומיים כדי לחשוף את העיוורון ואת הכאב של האהבה המוחלטת, דרך תפקיד הכלבה, שהייתה מראה לכל הדמויות האנושיות סביבה.
(מהביקורת שלי על ההצגה) על עצמות המתים בתמונע – בילוי נעים
קטגוריית הפרסים הקבוצתיים הדגישה את ההערכה לעבודת אנסמבל:
“עבודה קבוצתית מרתקת שמביאה לידי ביטוי את העוצמה של שיתוף פעולה אמנותי. ההצגה מלאה ברגעים קטנים אך רבי משמעות, שבהם האמת עולה מהאינטראקציה בין המשתתפים.”
פרסי קיפוד הזהב מוענקים בפסטיבל מרשים. הם תזכורת מתמדת לכך שהתיאטרון בישראל חי, בועט ונושם לא רק בבמות הגדולות, אלא גם, ולעיתים בעיקר, בחללים האינטימיים ובמוחות יצירתיים שחייבים לבוא לידי ביטוי. הפרינג' הישראלי הוא יצירתי, נוקב ובעל תעוזה, ויש לו אמירות ברורות על המציאות שלנו, בעת מלחמה ובעיתות של תהפוכות חברתיות ואחרות.
במיוחד לאחר אירועי אוקטובר, תיאטרון הפרינג' הוא המקום שבו האמת הקשה ביותר יכולה להיאמר ללא מסננים. הצגות כמו "שורה" ו"חזיתות" הן הוכחה לכך שברגעי המשבר הגדולים ביותר, האמנות העצמאית היא זו שרצה קדימה, ללא פחד, כדי לגעת בפצע הפתוח.
השנה הזוכים משקפים היטב את המובילים .של היצירה העצמאית הישראלית הם רגישים ומלאי כישרון. הם נושאים את לפיד האמת האמנותית שלנו, הטובים זכו, ואנו כולנו מתברכים בתיאטרון פרינג' משובח במדינת ישראל.
הנהלת עמותת קיפוד הזהב: דורון צפריר – יו"ר, עירית פרנק, דורית ניתאי -נאמן, בהט קלאצ'י, דליה שימקו, בן סיידוף, נועה שכטר ועפיף שליוט.
מנהלת אמנותית: נטלי צוקרמן , ועדה אמנותית: מירב לחמן
מנהלים אמנותיים תיאטרון רחוב: דוד (דוש) בראשי, גילי בכר
מנהלת העמותה: גלית ברסקי
צילום: אביבה רוזן
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©