אביבה זאת מאוד אהובה עלי. ראשית, שמה כשמי ואנשים לא מעטים קראו גם לי 'אביבה אהובתי' לפי שם הסרט המצליח. אבל זה, כמובן, לא ממין העניין וההצגה.
אז לא, ההצגה, פרי עבודה משותפת של תאטרוננו הלאומי ותאטרון באר שבע, שהוא אחד התאטראות החביבים עלי, בגלל עומק וחוכמת היצירות שלו, לא ממריאה לגובה יוצא הדופן של סרטו של שמי זרחין.
שלא תבינו לא נכון. ההצגה טובה ובהחלט מומלצת ומעניינת. התרגום פה לא נעשה מעיבוד לספר, אלא מעיבוד לתסריט. זה נראה פשוט יותר, אבל מסתבר שלא. למשל כאן, חסרים ממדים שהקולנוע מסוגל לספק, כמו דגש על הבעות בקלוזאפים, למשל, והתאטרון צריך להחליפם באלמנטים אחרים.
משה קפטן הוא במאי מתוחכם, עם ראייה רחבה לצד הדגש על פרטים, השחקנים מצויינים, התפאורה מתאימה כמו כפפה ליד, אך משהו בכל זאת התפספס לי בתרגום מקולנועית לתאטרונית.
רגע, צעד אחורה. העלילה החכמה של הסרט/הצגה. אביבה האהובה היא אישה חזקה, מוכשרת, יצירתית, שמתמודדת עם נסיבות חיים שלא מיטיבות עם טיפוח כישוריה. היא סופרת בעלת שיעור קומה שאינה מודעת לקומתה כמו אחרים לידה, כגון חברתה הטובה ביותר אניטה שמאמינה בה ודוחפת אותה כאשר היא מעוניינת בכך וגם כאשר אינה מעוניינת בכך. הסופר אליו הגיעה כדי שיעזור לה לפתח את הטקסט שלה לספר, נחשב לסופר מהולל אך מעיין היצירה עזב אותו והוא גונב מאביבה את יצירתה בשיטות נבזיות ביותר. האם אביבה תחזור לכתוב ותכבוש את מקומה בסצינת הכתיבה הישראלית כסופרת מרתקת? את זאת נדע, כנראה, בסוף ההצגה. בלי ספוילרים בבקשה.
אביבה אהובתי – הבימה (habima.co.il)
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
