אג'ומה

אג'ומה היא auntie במנדרינית. זהו למעשה כינוי לאישה מבוגרת, דודתית. גם אישה זרה לגמרי שעונה על קריטריון הגיל מכונה כך. יש בכינוי קרבה מחד, אך גם פטרונות, ואולי קצת זלזול, מאידך. זהו סרט שהוא שיתוף פעולה סינגפורי-דרום קוריאני, שדובר את שתי השפות.

לא קשה להבין כיצד גיבורת הסרט שלנו, הגברת לים, עונה על הקריטריון של הדודתיות הזאת. היא אישה שאינה בולטת בדבר, אישה יומיומית שחיה חיים קטנים בבית קטן, אישה שחיה דרך סדרות של אופרות סבון, מזדהה עם עלילותיהן ועם הדמויות שמגלמים גיבוריהן. הסדרות הללו הן לא סיניות, אלא קוריאניות, וכך היא לומדת כמה מילים ומשפטים שמוצאים חן בעיניה בקוריאנית.

עלילת הסרט לוקחת את האישה הלא מיוחדת הזאת, ומעבירה אותה מסע. המסע מתרחש בכמה רמות. ראשית יש כאן מסע אמיתי, טיול שכמעט התבטל, שכן בנה היחיד של אג'ומה שלנו נוסע ברגע האחרון לארצות הברית, לראיון עבודה, במקום לצאת לטיול המובטח למחוזות אופרות הסבון האהובות על אימו. כשנודע לה שהיא לא מקבלת דמי ביטול, היא יוצאת לטיול, שהופך גם למסע למפגש עם אירועים ואנשים מסוג שלא פגשה בעבר, יצירת קשרים אנושיים שלא הכירה, מפגש עם תחושות חדשות ומעל לכל, מפגש עם עצמה ועם יכולות בעצמה שלא ידעה שיש לה. בעת דחק היא מתגלה כאדם יוזם, שמגיב בעוצמה ובנחישות ולא יודע מורא. כתוצאה מכל החוויות הללו, אג'ומה שלנו הופכת לאישה חזקה ודעתנית, שמכירה בערך עצמה ובסוף הסרט אנו פוגשים אישה אחרת. מקופאית פנסיונרית שחיה חיים אפורים היא הופכת למורה לנהיגה, והשיר שמלווה את סיום הסרט הוא שיר לחגיגת האישה שהפכה להיות, אישה חזקה, עצמאית, שחיה בעוצמה ויודעת מה יש לה בחיים, ויש לה, בראש ובראשונה, את עצמה.

הסרט הזה מעביר לנו, על ידי משחק נפלא של השחקנים הראשיים ועל ידי בימוי עדין ורגיש אך עוצמתי, מסרים על טבע האדם, את היכולת לחוש אמפתיה לאנשים שונים ממך וזרים לך, את היכולת להתחבר לאחרים וגם לעצמך. הסרט נע בגלים עדינים לעבר ההתפתחות האישית של הגיבורה, והוא מרגש, נוגע ומצחיק. לא מפליא שהיה מועמד של סינגפור לאוסקר בקטגורית הסרט הזר, גם אם לא זכה בפרס. לעומת זאת הוא זכה בפרסים בינלאומיים רבים אחרים, וגם הוקרן בפסטיבל הקולנוע של חיפה.

שחקנים / שחקניות הונג הויפאנג  קאנג היונג-סאנג במאי/ת הה שומינג  תסריט: הה שומינג, כריס הונג, הפקה: אנתוני צ'ן