דצמבר 6, 2024
חשבתם שאתם יודעים הכל על אדיפוס, הדמות המיתולוגית והתסביך? חישבו שוב. הקאמרי מביא את אדיפוס שלא הכרתם, בלבוש מודרני, אבל עם אותם קונפליקטים אנושיים, כי אלה לא השתנו מאז ימיו של סופוקלס עד ימינו אלה. המחזאי, רוברט אייק, פישט עבורנו את המחזה המורכב של סופוקלס והנגיש אותו לבני ימינו. הבמאי, עירד רובינשטיין, לקח את המחזה צעד נוסף קדימה, והפך את אדיפוס לישראלי.
פה אדיפוס מלכותי פחות, מיוסר פחות, הרבה יותר צבר, עם סלנג עכשווי ופוליטיקה קטנה מאוד ישראלית, ושליח של וולט שמביא משלוחה. ועם זאת, ההצגה הזאת, בכיכובם של עמוס תמם, קרן מור ומרים זוהר, היא רעננה, מעוררת ומקרבת אותנו לאדיפוס ולבעיותיו הרגשיות והאנושיות ויוצרת אצלנו הרבה אמפטיה, בגלל התרגום לזמננו וללשוננו.
עמוס תמם מגלם את אדיפוס כגבר חביב, אב מושלם, בעל ומאהב נפלא ופוליטיקאי מנצח. הוא מצפה לתוצאות הבחירות בהן הוא צפוי לנצח. שעון תלוי מעל לבמה וסופר לנו את הזמן להודעה על התוצאות, אביזר במה שמשמש כאן כדי להמחיש לנו את משמעותם של אירועים ביחס לדחיסות החיים כאשר אנו תלויים כל הזמן באיזו שהיא ספירה, כי מה הם חיינו כי אם ספירות לאחור במישורים שונים. אפרופו אביזרי במה, המעלית, ושיחות המעלית, ממחישות לנו את המודרנה. מהצד השני של הבמה, חדרי שירותים של בניין משרדים, בהם מתרחשים דברים מדברים שונים. בין השאר, עמוס תמם, הוא אדיפוס, ממש יושב שם, לעשות את צרכיו, אדיפוס ויוקסטה מקיימים שם יחסי מין, ויוקסטה אפילו מתאבדת שם. יש איזשהו ניגוד בין המראה הנקי והחמור של חדרי השירותים לבין המתרחש בהם.
קרן מור מביאה לנו את הפנים השונות והמגוונות של יוקסטה, אשתו המבוגרת אבל מושכת של אדיפוס, אישה מלאת ניגודים. היא מאוד מסורה ואוהבת כאישה, פחות מעורבת כאם, כלה קרירה לחמותה. אישה בוטה למדי ומינית מאוד. לצד האגרסיביות שלה, אנו מגלים בהדרגה גם את הצד הרגיש שלה, במיוחד כאשר מתגלה לה שבעלה הוא למעשה בנה. אנחנו מכירים את הסיפור של אדיפוס, שהורחק ממשפחתו בגלל הנבואה שיהרוג את אביו וישכב עם אמו, ובכל זאת, בסיפור המודרני הזה, הכל כך שונה באופי ובתפאורה מאדיפוס המוכר לנו מיוון העתיקה, שהגילויים באים לנו כמעט כהפתעה. המחזאי מצא לו דרכים לבשר לדמויות שלו את האמת בדרכו, על היותו של אדיפוס מאומץ, על כך שהרג את אביו בשוגג בתאונת דרכים, על כך ששכב עם אמו שילדה אותו בגיל צעיר מאוד. הכל הרבה יותר פשוט, ההסברים המודרניים מתקבלים על הדעת. העניין כאן הוא אחר. אנחנו רואים פחות דגש על הדטרמיניזם הגורלי, והרבה יותר דגש על יחסים בין-אישיים ורגשות בסיסיים.
גלריה מפוארת של שחקנים, החל מהכוכבים, דרך צעירי הקאמרי אשר מגלמים את ילדיהם של אדיפוס ויוקסטה, ילדים שמוכרים לכולנו, כיוון שהם מתעסקים במדיה החברתית, בהגשמה עצמית ובקונפליקטים של צעירים בני ימינו, קונפליקטים של צעירים חילוניים בעידן בו יש חיפוש עצמי, שונה מאוד מקונפליקטים של הצעירים ביוון העתיקה, כמובן. מהשלושה אנחנו מכירים יותר את אנטיגונה, בתו של אדיפוס, שמשחקת נערה מודרנית שמתחבטת בנושאים אשר מוכרים לנו, של הגשמה עצמית. ראויים לציון גם מיכאל כורש בתפקיד קורין, העוזר שמלווה את יוקסטה מילדותה, שומר על סודות המשפחה בנאמנות מוחלטת, ומגלם באישיותו גם את המסירות וגם את הדרך האישית הבלתי מתפשרת שלו, ויצחק חזקיה בתפקיד טירסיאס, הנביא העיוור אשר מביא את הבשורה הקשה.
הבימוי החד, השחקנים המדויקים והמרגשים, התפאורה החדשנית והמקורית, מביאים לנו אדיפוס אחר, גבר מודרני שמתמודד עם החיים המורכבים של ימינו, עם המכשלות הרגשיות שמוכרות לאדם מימים ימימה, כל אלה בתוך הקונפליקט של אדיפוס המקורי, והוא מלהיב אותנו, הרבה יותר מאדיפוס היווני.
אדיפוס | התיאטרון הקאמרי של תל-אביב (cameri.co.il)
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©