דיפ שיט בתיאטרון קליפה

'דיפ שיט' היא אחת מההצגות שנבחרו לרשימה הקצרה של פרס קיפוד הזהב, כלומר, אלה שמהן יבחרו הצגת השנה, שחקני השנה, במאי השנה ועוד. בכניסה נתקלתי בכמה מהמבקרים של התחרות, שעליהם מוטל עכשיו לבחור. תפקיד לא פשוט, בהתחשב בזה שכל אחת מהצגות התחרות היא ייחודית ושונה מאוד מהאחרות, בתוכן, בצורה, במסרים ובמה לא.

דיפ שיט היא מונודרמה, הצגת יחיד מצחיקה, לעיתים מאוד. רותם נחמני, אשר מגלמת את ערגה שם-טוב, מנחת סדנאות ומאמנת אישית אשר יעודה הוא להמחיש לנו עד כמה אנחנו נמצאים עמוק בחרה, בעיקר בחרה האישי שלנו, של אישיותנו ותפקידינו החברתיים, מגלמת דמות מעושה, לעיתים קצת מאוסה, אשר על דרך האירוניה, היא מסודרת ביותר, במראה ספק מורתי, עם שיער ערום על הראש, אך מפיקה מפיה 'מרגליות' גסות, גזעניות, ומשחררת לחלל האולם קולות  מקולות שונים, שמדמים נפיחות (אחח, איזו מילה יפה), יציאות וסתם שיט שקורה לנו בחיים.

יש כאן אלף רמות של קומדיה. החל מרמת הסלפסטיק, הצחוק הזול ביותר, שמצחיק אותנו במחוות ובקולות, ועד לרמת האירוניה הדקה ביותר. כל אחד יכול למצוא כאן את מה שמצחיק אותו, ומצד שני, יש כאן אולי התפזרות רבה מדי ברצון להצחיק את כולם כל הזמן. המסרים, לעומת זאת, הם רציניים וגדולים. המסר הגדול מכולם הוא, כנראה, עד כמה כולנו תוצר של הניסיונות שלנו להשתלט על מה שטיבעי, הפלסטיקיות של דמותה של המאמנת, המעושה והמעוותת, ממחישה לנו עד כמה כולנו, בעצם, מתנהלים לפי כללים שנועדו לשבש את הטבע. במילים אחרות, הסובלימציה המפוארת של פרויד חוגגת כאן. ערגה קוראת אותנו לסדר, ומצחיקה אותנו תוך כדי כך, אבל היא ממחישה לנו כל הזמן עד כמה כל הכללים והחוקים שאנחנו מוכרחים להישמע להם מסרסת אותנו.

אחד השיאים הוא בהמחשת הטרדה מינית בין פי טבעת לפות, הפות באה לבקש עבודה, תפקיד שמתאים לאישה רבת יכולות כמוה, והחור, פי הטבעת, מנסה להקטין אותה. ניתן להתווכח על הדרך, אי אפשר להתווכח על המסר.

רותם, בתפקיד המאמנת ערגה, מפעילה את הקהל, על דרך האבסורד. היא מחלקת גושי פלסטלינה אשר נראים דומים להפליא ליציאות קטנות, עוברת בקהל ובודקת שכולם אכן מפסלים משהו, ומעירה, כמובן, הערות מצחיקות, מגוחכות, מפתיעות, או שהיא מחלקת בלונים לשחרור נפיחות. היא גם מצטלמת עם הקהל, מעלה לפייסבוק של ההצגה, על שם ערגה שם-טוב, ודורשת שכולנו נעשה לה לייקים. זהירות, היא גם בודקת.

אפשר לצחוק, אפשר לצאת עם תובנות, בכל מקרה יצאנו עם חוויה יוצאת דופן.

יצירה וביצוע: רותם נחמני
בימוי: אסף משה
ליווי אמנותי: עידית הרמן
טקסטים ומוזיקה מקורית: יוני טל

צילום וידיאו: בנצי פומרצקי

לפרטים נוספים:

דיפ שיט – Clipa Theater