'הנכס' בקולנוע

צפיתי בארבעה סרטים ביום הסרט הישראלי, כולל 'קרוב אלי' שקטף לא מעט פרסי אופיר, ובעיני 'הנכס' הוא הסרט הטוב מכל אלה שראיתי. יש לו עלילה מרתקת, הוא נוגע בנו בשלל מקומות ורגשות, והוא מדויק וחף ממניירות מיותרות. זהו אמנם רק סרטה הראשון של דנה מודן המוכשרת, אבל יש לה כבר ניסיון רב בעבודה על סדרות טלוויזיה, וכנראה שגם העבודה עם אחותה, שכתבה את הרומן הגרפי עליו מבוסס התסריט, תרמה לאיכות הסרט.

העלילה, בקיצור נמרץ, עוסקת בקשישה שחוזרת לוורשה אחרי שנשלחה משם כנערה, כיוון שנכנסה להריון מגוי צעיר, חותנה עם יהודי, ונשלחה לפלשתינה לפני המלחמה. הוריה העבירו את הבעלות על הדירה לאותו גוי צעיר, והקשישה, שמשוחקת על ידי רבקה מיכאלי, חוזרת עם נכדתה, לאחר מות בנה, אב הנכדה, בפעם הראשונה לאחר כל השנים הללו. היא פוגשת בקשיש, בזמן שהנכדה מכירה בחור פולני צעיר ומשחזרת, במידת מה, את הרומן של סבתה. כל זה עטוף, כמובן, בזיכרונות מן השואה ובהרבה היסטוריה.

רבקה מיכאלי, מפליאה לשחק את הקשישה, שיודעת היטב מה היא רוצה, היא רוצה לפגוש את הגבר שאהבה. הנכדה בטוחה שהסבתא הגיעה עבור הנדל"ן והיא יוצאת לתחקיר משלה, שמביא אותה למקומות שונים ולמפגשים בינאישיים מרתקים. הסרט מאפשר לנו הצצה למפגשים אנושיים שחוצים תרבויות וגיאוגרפיה, אך גם מושפעים על ידי רגשות וערכים. הבחור שמכירה הנכדה הוא פולני שעורך סיורים בגטו וורשה.

אנחנו עוקבים, מוקסמים, אחרי השתלשלות שתי העלילות המקבילות, של אהבות הסבתא והנכדה, וגם אחר מערכת היחסים ביניהן.

הסרט לא חף מבעיות. בסצנת הפתיחה של הסרט, נראה קבוצה של תלמידים ישראלים על המטוס בדרך למסע לפולין, והסצנה הזאת היא פרודיה על תלמידים ישראלים לא מחונכים, אשר זורקים זה על זה אביזרים שונים, כאילו כל בני הנוער שנוסעים לפולין מתנהגים כך. אם זה אמור להצחיק, אותי זה לא הצחיק, אפילו העציב קצת שהנוער הישראלי נתפס כך.

בעיה אחרת היא המבטא הפולני (או חסרונו) אצל רבקה מיכאלי. לצערי הפולנית שלה היא, באופן ברור, לא אותנטית. היא שוברת את שיניה על השפה הקשה הזאת. זה לא נשמע כמו שפה של אישה שכבר שכחה את שפת אימה במידה מסוימת. זה נשמע מאולץ. מצד שני, ייתכן שרק דוברי פולנית יבחינו בקושי הרב של מיכאלי עם השפה.

הסרט אנושי, נוגע ללב, העלילה זורמת היטב, המשחק, של השחקנים הישראלים וגם זה של הפולנים, מעולה ונוגע. הסרט מומלץ מאוד. חבל שהוא מגיע אלינו רק בדצמבר

שחקנים / שחקניות רבקה מיכאלי  שרון סטרימבן במאי/ת דנה מודן  תסריט: רותו מודן

אורך 101 דקות שפה עברית  פולנית