חלב, בפסטיבל לקולנוע נשי, סינמטק ירושלים

חלב, שעדיין לא עלה בקולנוע בישראל, הספיק כבר לזכות במספר פרסים בינלאומיים (למשל, בפסטיבל הקולנוע בטאלין) וגם באחד מפרסי אופיר, הפרס על התסריט הטוב ביותר.

בלי שום ספק, לא רק התסריט הוא הצד החזק של הסרט. הסרט מצטיין במשחק מעולה, בעיקר של הגיבורה הראשית, הילה רוח, ושל הגיבורה המשנית, הדס ירון. הילה רוח, שהיא מוזיקאית, היא בעצם הפתעה גדולה, שכן יכולות המשחק שלה הן לעילא ולעילא. היא משחקת את טאלה (נטלי), בטבעיות ובקלות. דמותה של טאלה, קצת מבולבלת, קצת נואשת, אבל אינטליגנטית, ובסופו של דבר גם מוצאת את דרכה בחיים, וגם אל ליבנו. הדס ירון משחקת את נילי, אם התינוק שמקבל את חלבה של טאלה, בצורה משכנעת, על כל המורכבויות של דמותה.

סיפור העלילה מביא לנו עולם עתידני שבו נמצאה דרך נוספת לניצול נשים מוחלשות לטובת המעמדות העשירים, ובו נשים שילדו והן נזקקות כלכלית מוכרות את חלבן לטובת תינוקות שהוריהן עשירים מספיק כדי לקנות עבורם חלב אם יקר. הצילומים של הסרט, שהם יפים להפליא, מעבירים לנו מסרים חזקים מאוד. כך גם הצילומים מ'מקום העבודה' של טאלה, המפעל לשאיבת חלב אם. טלי שרון המצויינת, בתפקיד מנהלת המפעל, היא כמעט קאפו, והמפעל הוא מעין מחנה עבודה, בו יש כללים ברורים והאמהות הטריות מושמות בתאים-כלובים, בהן הכל אוטומטי, ואפילו מוצגת להן תמונה של תינוקן המאושר בזמן שהן מחוברות למשאבות החלב.

הסרט כולל עוד קווי עלילה רבים נוספים ומרתקים, לצד קו העלילה הראשי. בשונה מסרטים רבים, אשר בהם קווי עלילה מרובים גורמים לחוסר מיקוד, פה קווי העלילה השונים תורמים ותומכים זה בזה. קו עלילה כזה הוא מערכת היחסים של טאלה עם נילי, שמתחילה בחשדנות אך מתפתחת לחברות, ואפילו לתלות ריגשית של נילי בטאלה. קו עלילה נוסף עוסק ביחסיה של טאלה עם אימה, במיוחד לצד המורכבות שהביאה עמה התינוקת. עוד קו עלילה חשוב הוא ביחסים שבין התינוקת ואימה, יחסים שאינם ברורים מאליהם, והם נבנים עם הזמן. קו עלילה מרכזי הוא השתחררותה ההדרגתית של טאלה מעומסים שונים שקיימים בחייה, ובעיקר העומס הריגשי, הבהירות שהיא מגיעה אליה וההחלטות שהיא מקבלת כאדם בוגר לקראת סוף הסרט.

זהו סרט מרתק, מהודק, אין בו דקה מיותרת, וכשהוא מסתיים אנחנו רוצים עוד ממנו. עוד מהיופי של הצילום, עוד מהמוזיקה של הילה רוח, עוד מהמשחק המעולה שלה ושל שחקנים נוספים, עוד מהתובנות ובעיקר, לדעת לאן מועדות פניה. אבל כמו בסרטים משובחים, אנחנו נבנה לה סוף (טוב) משלנו.

בעוד שהסרט 'מבעד לעדשה' על הצלמת לי מילר פתח את פסטיבל הקולנוע הנשי בסינמטק בירושלים, כשהוא מביא לנו אייקון פמיניסטי אחד, הסרט 'חלב' מביא לנו סרט על עולם שמקטין את הנשים, אך הגיבורה הראשית שלנו מוצאת לה את דרכה להתמודד עימו וללכת עם מה שחשוב לה.

שחקניות הילה רוח, הדס ירון, טלי שרון במאית: מאיה קניג תסריט: מאיה קניג אורך 97 דקות שפה עברית מקום / שנה ישראל / 2024