מסיבת פרידה בקולנוע

זהו סרט של הפוך על הפוך. זוג עומד להיפרד לאחר ארבע עשרה שנים של חיים משותפים ויש לו רעיון: לחגוג את הפרידה במסיבה. אלא שכצופים בסרט, לא ברור מדוע הם רוצים להיפרד. אין לזה סיבה. הם לא רבים, יש ביניהם קרבה וחמימות, ואכן, חבריהם לא מאמינים להם כשהם מבשרים להם על הפרידה, וכולם מנבאים להם מייד שהם יחזרו להיות יחד. זאת גם התרשמותנו כצופים. כיוון שאנחנו לא מאמינים שהזוג הזה צריך באמת להיפרד, הסרט מאבד מעוצמתו. הוא לא מפעיל אותנו ברמה הרגשית.

יש להם סיפור מסודר שהם מספרים לעצמם ולחבריהם: "החלטנו יחד, זה הדבר הנכון, אנחנו שמחים". אנשים לא מאמינים להם, כמובן, לא מאמינים שההחלטה משותפת, שאיש לא עוזב ואיש לא נעזב, לא משוכנעים שזה הדבר הנכון, ובוודאי לא מאמינים בשמחה שהאירוע הזה אמור לגרום למישהו.

הזוג מנסה להסב את תשומת לב חבריו וקרוביו מהפרידה ל'מסיבת סיום' שהוא רוצה לערוך, בעקבות איזה שהוא רעיון פילוסופי, שצריך לחגוג פרידות ולא התחלות של קשרים. זוהי אמירה שהם מייחסים לאביה של האישה. הוא כמובן לא ממש זוכר שאמר משהו מעין זה, ובוודאי שלא כאידיאולוגיה, אבל הזוג לא מרפה מהסיפור, ועושה את כל ההכנות לקראת המסיבה.

זהו סרט על עשיית סרטים, שכן שני גיבוריו הם במאית ושחקן. הוא אפילו משחק בסרטיה. מערכת היחסים שלהם משתקפת גם בסרטיהם המשותפים, וגם שם אנחנו לא מוצאים קונפליקט. כך, במשך קרוב לשעתיים, אנחנו משוטטים עם הזוג הזה, שניהם אנשים חביבים ונאים, נעימים, חכמים ומתחשבים, ואיננו מבינים מה אנחנו עושים שם, בעצם. הם הולכים לראות דירות, הם הולכים יחד לשווקים. הוא רואה קנקן תה שמוצא חן בעיניו כיוון שהוא מזכיר לו קנקן דומה שנשבר להם, והיא קונה לו את הקנקן. בתמונה הבאה הם שותים תה יחד מאותו קנקן. אידיליה,  אנטיתיזה לסרט על פרידה, ואולי זוהי הסיבה לכך ששמו תורגם לאנגלית כך: the other way around.

כיוון שהסרט איננו עוסק בקונפליקטים מוחצנים ואיננו עוסק ברגשות שקל לנו להזדהות עימם, הוא הופך לסרט של הרבה דיבורים, שלעיתים קרובות חוזרים על עצמם. הרעיון מעניין, אפילו מרתק. הביצוע פחות.

שחקנים / שחקניות איטסאסו ארנה  ויטו סאנז במאי/ת ג'ונאס טרובה אורך 114 דקות שפה ספרדית מקום / שנה ספרד / 2024