עלי שלכת בקולנוע

עלי שלכת, סרטו הפיני של הבמאי אקי קאוריסמקי, זכה בפסטיבל קאן. אין ספק שזהו סרט שמוגדר כסרט איכותי, אך עם זאת, כדאי לדעת למה לצפות.

בעיני, עלי שלכת ראוי ביותר לצפייה, כאשר מבינים מראש שזהו סרט שצבוע בצבעים של אפור, גם בעונת השנה בה הוא מתרחש, גם בגוונים העיקריים בסרט, וגם בהתייחסות למין האנושי. קאוריסמקי מצייר לנו את הלסינקי מצידה הקשוח, הצד שרומס את בני האדם. הוא מביא את בני מעמד הפועלים, אלה שמלכלכים את ידיהם בעבודות הקשות ביותר, ואין להם הרבה רגעים נעימים בחייהם. רבים מהם חווים חיים של הישרדות ותו לא, אין להם הרבה ציפיות או תקוות בחייהם. לכן, הגיוני עבורם לבחור בדרך ההימלטות הקצרה ביותר, דרך הטיפה המרה.

העלילה עוסקת בעיקר בשניים, גבר ואישה, שניהם בני אותו מעמד שעובד קשה וחי ללא תקוות גדולות לחיים של אושר ושמחה, אנשים רמוסים, שנפגשים באקראי בקריוקי השכונתי ומשם הם לא לגמרי יודעים איך להמשיך. הוא מאבד את מספר הטלפון שלה, היא מתייאשת, אך לפתע הם נפגשים שוב. הרומן שמתחיל ביניהם נקטע עקב חיבתו לאלכוהול. היא, שכבר איבדה בני משפחה להתמכרות הזאת, לא מסכימה להמשיך. הוא הולך הלאה, עד שהוא נפצע בתאונת רכבת והיא סועדת אותו. זהו ההפי אנד של הסרט.

ברקע אנחנו שומעים ללא הפסק את ההקשר ההיסטורי, ברדיו כל הזמן דיווחים על הזוועות שמבצעת רוסיה באוקראינה. זוהי מסגרת נוספת לסרט שעוסק בקטנות ושפלות האדם בעולם הזה. כניגוד לאפרוריות הסרט, אנו שומעים ברקע שירי רוק'נרול אמריקנים, שירים שמנגידים שני עולמות. עולם של אפור וקטן לעומת עולם אחר, אפשרי, של אור ושמחה. אור ושמחה שאינם נוכחים בחייהם של הגיבורים שלנו או בחיי שכניהם וחבריהם.

אם כבר הבנתם שזהו אינו הסרט המתאים לחוויה אסקפיסטית, צדקתם. זהו סרט שמביא למחשבה על צדדיו הקשים יותר של העולם, על ניכור חברתי ועל קשיי התקשורת בין אדם לחברו, על חברה דכאנית ועל קטנות האדם, ומה הוא יכול לעשות למרות קטנותו.

שחקנים / שחקניות אלמה פויסטי יוסי ואטאנן במאי/ת אקי קאוריסמקי  תסריט: אקי קאוריסמקי אורך 81 דקות שפה פינית