פרויקט התקווה: התזמורת הפילהרמונית בהיכל התרבות בתל אביב

במשך מספר ימים, קרן עזריאלי, מבית משפחת עזריאלי, בראשות ד"ר שרון עזריאלי, הביא פרויקט התקווה אור לחובבי המוזיקה, ובפרט המוזיקה הקלאסית. במלאת שנה לאירועי השבעה באוקטובר, יזמה וסבסדה הקרן 18 קונצרטים ב 13 ישובים ברחבי הארץ, בין השאר, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, אנסמבל האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, סימפונט רעננה, התזמורת האנדלוסית ועוד. תמורת 20 שקלים לכרטיס, מחיר שווה לכל נפש, יכלו חובבי המוזיקה ליהנות מקונצרטים שמחירם מאות שקלים לכרטיס בימים רגילים (וחבל שכך, מדינות רבות מסבסדות קונצרטים כדי שכלל העם יוכל ליהנות מהם)

צפינו בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות בתל אביב. הקונצרט המרגש, שכלל בעיקר קטעים מהרפרטואר היהודי והישראלי, נפתח בנגינת התקווה. המנצח בקונצרט היה להב שני, המנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית, הוא המנצח הצעיר ביותר שמונה לתפקיד, וניצח, בין השאר, על הפילהרמונית של וינה, של ברלין, הסימפונית של לונדון ובוסטון, ועוד.

נגן הויולה הראשי היה דמיטרי רטוש, ששימש נגן ויולה ראשון בתזמורת הסימפונית של ברן. שי בלוך, מצו סופרן, ששרה בבתי האופרה האיטלקים וכסולנית בכל התזמורות המובילות בישראל.

הקטעים שנבחרו לתוכנית בקונצרט, היו 'ובחרת בחיים' של בוריס פיגובט, שנולד באודסה ולמד במוסקבה, ויצירותיו מבוצעות בכל העולם. 'ובחרת בחיים' הוא קטע מהרקוויים 'שואה', לוויולה ולתזמורת, שהבכורה שלו בוצעה בקייב, בערב הזיכרון לטבח באבי יאר. פיגובט, שעלה לבמה אחרי ביצוע הקטע, זכה למחיאות כפיים סוערות. הוא מספר: "את בחרת בחיים הזמינה התזמורת הסימפונית של פיטסבורג… הונק (המנהל המוזיקלי) ביקש לכתוב יצירה בהשראת רוחניות. הלחנתי בהשראת פסוק י"ט, פרק ל', ספר דברים: 'העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".

הקטע השני שביצעה התזמורת היה 'יזכור' של עדן פרטוש לוויולה ולתזמורת כלי קשת, עם הסולן דמיטרי רטוש. פרטוש כתב את היצירה עבור הרקדנית דבורה ברטונוב, ולאחר מכן פיתח אותה עם עיבוד לוויולה (או כינור) ולתזמורת. היצירה מוקדשת לזכר קורבנות השואה, והיא נובעת ממנגינה מסורתית של שירי יהודי מזרח אירופה.

הקטע השלישי, 'תפילה' של צבי אבני לכלי קשת, בוצע לראשונה בישראל בשנת 1962, על ידי תזמורת רשות השידור בניצוחו של גארי ברתיני, והיא מורכבת מרוח תפילה שהופכת למחול ולהתלהבות, עם קטעים קצרים של השקט של התפילה. הסיום החרישי של היצירה מביא עמו תחושת רוגע ושלווה.

בקטע הרביעי, של מוריס ראוול, 'שתי נעימות עבריות' לקול ולתזמורת, קטע שנכתב במקור לזמרת ולפסנתר, הקטע מבוסס על מנגינות יהודיות מסורתיות. השיר הראשון הוא 'קדיש', מושר על ידי הזמרת עם ליווי מינימלי של כלי הקשת. בהמשך מצטרפים כלי הנשיפה לכלי הקשת, ולנבל יש תפקיד מרכזי. הקטע השני הוא 'החידה הנצחית', והוא נכתב ביידיש הומוריסטית. הלחן שואב ממוזיקת הכלייזמרים.

הקטע החמישי והסוגר, הוא 'ירמיהו' של ליאונרד ברנשטיין, שהוא פרק ראשון לסימפוניה העוסקת בקינה, קטע של סופרן ותזמורת. הקטע הראשון 'חילול הקודש', הוא פרפרזה על לחן יהודי מסורתי. הפרק השלישי, קינה, הוא זעקתו של הנביא ירמיהו, שמבכה את חורבן ירושלים, והוא לקוח ממגילת איכה.

אין ספק שהיוזמה היא מבורכת, ונקווה שתחזור על עצמה בשנים הבאות