תערוכות נפתחות ונסגרות בקריית המלאכה

Home תערוכות תערוכות נפתחות ונסגרות בקריית המלאכה
תערוכות נפתחות ונסגרות בקריית המלאכה
תערוכות

קריית המלאכה בדרום תל אביב הוא אזור קסום שהולך ומתפתח, על שפע הגלריות, הגרפיטי והאמנות שבו. בתהליך מכוון היטב עיריית תל אביב משקיעה ביצירת האזור הזה כאזור של תרבות ובילוי, שהופך לראוי לביקור, גם של יודעי ח"ן וגם של אנשים שמחפשים בילוי של בוקר או ערב, שכן יש שם גם מקום של קירות טיפוס ובתי קפה.

בשבת בבוקר הגעתי במיוחד לראות את התערוכות בהן משתתפת שרית אכטנברג (גילוי נאות: שרית הייתה המורה לאמנות של בתי). תערוכה אחת שנסגרת, היא 'חבל טבור' בגלריה אלפרד, היא תערוכה של ארבע נשים שלמדו יחד לתואר שני באמנות, והיא עוסקת במטען הגנטי שהועבר לנו מהורינו, ואיך הוא משפיע עלינו לאורך החיים. ארבעת האמניות בוחנות את מורשתן המשפחתית דרך זכרונות ילדות והתרחשויות בהווה. שרית מתבוננת ביחסיה עם אימה שלה דרך עבודת הוידיאו 'בואי נכונה', כשהיא מותחת חבל שתפקידו כחבל טבור, והיא מתבוננת בדינמיקה של יחסיה עם האם. עבודה נוספת של שרית היא רישום של שמן על בד שחור, בו יש זוג וילד. הילד הולך קדימה, בעוד הזוג מצויר מאחור, כשהאם מתבוננת אחורה אל הילד. היא תמיד שומרת עליו.

 

מעבודת הווידיאו 'בואי נכונה'

התערוכה הנפתחת היא 'לנשום מתחת למים', בגלרית הקוביה הצמודה לגלריה אלפרד, היא מביאה אופני מבט על מציאות בלתי אפשרית, בה משתתפים 15 אמנים. התערוכה מציגה את תחושותיהם של אמנים מתחומי יצירה שונים: ציור, רישום, פיסול ווידיאו. השאלה היא: איך להמשיך לנשום כשמציאות הקשה מציפה אותנו? הם חוקרים את תחושת המחנק, הלחץ והמאבק היומיומי לשמור על שפיות. עולות שאלות של שפיות, חוסן, דרכי התמודדות אפשריות, כמו יציאה לטבע.

אגרופים מונפים. שרית אכטנברג

שרית מציגה בתערוכה זאת את היצירה: אגרופים מונפים. היא מספרת על היצירה כי נולדה מהתבוננות בילדים משחקים, שהניפו אגרופיהם תוך כדי משחק. שרית מראה את האגרופים המונפים שאנו רואים בהם גילוי של אלימות, ומבקשת שהם יישארו נחלתם של ילדים משחקים.

 

תערוכה נוספת בה ביקרתי היא 'שפת החלקיקים', בנולובז, חלל שיתופי לאמנות (על הגלריות כחללים שיתופיים של קבוצות אמנים נפרט בהזדמנות אחרת). זוהי תערוכה של שלוש יוצרות, אוצרת: עדי ארגוב. בתערוכה זאת יש פעולות שגורות שחוזרות על עצמן ובונות את חלקיקי חייהן.

בתערוכה הזאת התמקדתי בעבודותיה של אורנה דגני, שהיא ציירת ומורה לאמנות וגם רוקמת. חלק מעבודותיה בתערוכה זאת הן עבודות רקמה. היא עוסקת בביתי וביומיומי, כמו חפצים בבית ובצמחים בתוכו ומחוצה לו.

אורנה דגני

שילוב העבודות של האמניות השונות מביא לצבעוניות שונה, מיזוג של כיוונים מעניינים.

עבודה של אורנה דגני

לקריאה נוספת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *