רפרטואר 2026-7 של תיאטרון הבימה

מחזאות ישראלית מקורית, קלאסיקות בלבוש מודרני, מחזה של עדנה מזי"א שמעולם לא עלה קודם ואפילו מחזמר ישראלי מקורי, "חצ'קונים", שכתבו ומשחקות טליה ברטפלד, נועם קליינשטיין ונטע רוט,  ומחזמר בינלאומי, "חנות קטנה ומטריפה", בכיכובה של נטע ברזילי, מחכים לנו במעלה 2026-7 בהבימה.

תיאטרון הבימה, התיאטרון הלאומי של ישראל, עובר תהליך של שינוי, רענון והתחדשות. בתהליך הזה, שמתרחש לאחר חילופי המנהל האמנותי. נועם שמואל תפש את מקומו של משה קפטן הוותיק שעבר לנהל את תיאטרון חיפה, יותם גוטל נכנס לתפקיד מחזאי הבית והדרמטורג של הבימה. יותם בא מן האקדמיה ומהחאן.

חשיפת רפרטואר התיאטרון לשנים 2026–2027,  מבטא את תהליכי השינוי הללו, הניהוליים והאמנותיים. יש בהם תהליך של התפתחות טיבעית אבל גם שינוי כיוונים ודגשים.

דני וייס, מנכ״ל הבימה, פתח בהתייחסות לשנים שעברו מאז נכנס לתפקיד, שנים של מלחמה והתמודדויות לא פשוטות והדגיש כי שנת 2025 הסתיימה באיזון כלכלי, הישג שאינו מובן מאליו, לדבריו, במיוחד לאחר מה שכינה “החוויה האיראנית”, מלחמת איראן.

בתוך ההקשר הזה ציין שינוי מהותי נוסף שארע בשנים האחרונות לצורך הבראת התיאטרון: הבעלים של התיאטרון הם עיריית תל אביב–יפו. “זה הגוף הציבורי המחויב ביותר לתרבות בישראל”, אמר, והבהיר את מקומו של התיאטרון בתוך מרחב עירוני־ציבורי.

וייס התעכב על אחד האירועים המשמעותיים הצפויים בשנים הקרובות: שיפוץ אולם מסקין, האולם השני בגודלו בתיאטרון. לדבריו, כמעט כל ההצגות המועלות בו כיום מפסידות כסף, בעיקר בשל מספר המקומות המועט. 300 כיסאות אינם יכולים לאפשר להצגה להרוויח.

האולם החדש יכיל 401 מקומות, במקום 300 כיום, והביצוע מתוכנן לשנת 2027. בתקופת השיפוץ יידרש התיאטרון למצוא אולמות חלופיים. זהו מהלך שמציב אתגר לוגיסטי וכלכלי, אך גם פותח אפשרות לחשיבה מחודשת על אופן הצפייה והעבודה הבימתית.

בהמשך חזר וייס לדברים שאמר שנה קודם לכן, על תחושה של מתקפה על עולם התרבות בישראל: האזהרה הפכה למציאות. פשיטת משטרה על תיאטרון ילדים במזרח ירושלים, כמעט ארבע שנים ללא מנגנון סבסוד תיאטראות בפריפריה, וכעת גם ביטול פרסים בתחום התרבות.

“מתי זה הפך לעניין פוליטי?”, שאל. לדבריו, האמנים הם תמיד הראשונים להתגייס, והתרבות אינה שייכת לצד פוליטי כזה או אחר אלא לכולם.

הרפרטואר החדש מסמן גם ציון דרך אמנותי: זוהי העונה הראשונה של נועם שמואל כמנהל אמנותי, לצד צוות חדש הכולל את יותם גוטל כדרמטורג וכמחזאי הבית, הדס שר כמנהלת המחלקה האמנותית, ויוצרות ויוצרים נוספים שעתידים להצטרף.

שמואל עצמו אמר כי מבחן ההוכחה עוד לפניו, והדרך ארוכה. הוא סיפר כי מיד עם כניסתו לתפקיד החל גם לביים, אך הדגיש כי הדבר אינו אפשרי בלי שותפות מלאה עם ההנהלה והמחלקות השונות של התיאטרון.

הרפרטואר שהוצג לשנים 2026–2027 פתוח לשינויים, אך כבר כעת ניכר בו שילוב מעניין של מחזאות מקורית, קלאסיקה ישראלית ובינלאומית, עיבודים לבמה ומחזות זמר.

שמואל תיאר את תפקידו של מנהל אמנותי כמעין “ברמן”, כזה שצריך להגיע לתמהיל הנכון, וציין את השפעתו של עמרי ניצן עליו מתקופתו בקאמרי.

בין ההפקות הראשונות בעונה שכבר עלן נמצאת “משכנתא” של אבי נוסבאום, קומדיה חברתית העוסקת בלחץ הכלכלי כמצב קיומי.

לצידה עלו “מעגל הגיר הקווקזי”, מעגל הגיר הקווקזי בהבימה. ביקורת – בילוי נעים הפקה המשלבת אמנות בחול בשידור חי במחזה של ברכט, ו“מלאכים בלבן”, דרמה העוסקת בעולם ה־IVF. “פעולות פשוטות”, שעלתה זה עתה, היא מחזה על משפחה ישראלית עם תשעה שחקנים, הנשען על עבודת אנסמבל רחבה.פעולות פשוטות בהבימה – בילוי נעים

שמואל הגדיר את תפקיד התיאטרון כשליחת יד אל “הקרביים של החברה הישראלית”. בהמשך העונה יעלו “הנערה מהדואר” על פי סטפן צווייג, עם ליר כץ בתפקיד הראשי, בעיבוד ובימוי חנן שניר; “הלילה ה־12” של שייקספיר בבימויה של רוני ברודצקי, עם קאסט נשי בלבד; ו“אוי אלוהים” של ענת גוב בבימוי מתן דרעי בדש. לצידם תעלה ההצגה “להתראות ותודה על הקרמשניט” מאת תומר רוזנמן, בבימויה של אילאיל סמל, המתארת 24 שעות בחיי זוג קשישים המבקשים לסיים את חייהם יחד, עד שילדיהם מונעים זאת מהם.

בתחום העיבודים לבמה יעלה “יוסי וג’אגר” מאת אבנר ברנהיימר, בבימוי עידו רוזנברג. ברנהיימר התייחס לאתגר של העברת אינטימיות ללא קלוז־אפים, ולכך שהמחזה נכתב בתקופת המלחמה, בה צעירים הסתובבו חמושים ברחובות תל אביב מציאות שמרחפת מעל הסיפור. הקאסט טרם נבחר.

“יתוש בראש”, קומדיה פרועה בבימוי נועם שמואל, תעלה עם מיטב שחקני התיאטרון. בהמשך, בספטמבר, תעלה הקלאסיקה הישראלית “סוחרי הגומי” של חנוך לוין, עם ליליאן ברטו, אלמנתו של לוין, באחד התפקידים הראשיים. ליליאן סיפרה על שיחה עם לוין, שבה הביע חשש שהוא נתפס כטרנד, והיא השיבה לו כי להפך, מדובר בקלאסיקה. ובכן, היא צדקה, כמובן.

באוקטובר, ב־30 בחודש, תעלה ההפקה “חנות קטנה ומטריפה”, מחזמר בינלאומי שבו נטע ברזילי תגלם את הצמח אודרי 2. לדבריו של שמואל, המשא ומתן עם בעלי הזכויות הסתיים רק לאחרונה.

עוד ברפרטואר “הביתה”, על פי ספרו של אסף ענברי, בעיבוד יואב שוטן גושן ובבימוי אילן רונן, העוסק בקיבוצי בארי וניר עוז ובניסיון לבנות חיים משותפים בחברה מתפרקת. קריאה ראשונה התקיימה לפני מלחמת איראן, אך העלאת ההצגה נדחתה בשנה בשל הנסיבות.

בתחילת 2027 צפוי לעלות מחזמר ישראלי מקורי, “חצקונים”, מאת טליה ברטפלד, נטע רוט ונועם קליינשטיין. רוט תגלם אישה צעירה רעבה לחיים, המחפשת את מקומה בעולם, כייצוג של דור שלם. קליינשטיין כתבה את המוזיקה, והעלילה כוללת שלושה מקרי רצח.

בין הדרמות האישיות יעלו “החבורה”, מחזה של עדנה מזי״א שטרם עלה על הבמות, העוסק בקבוצת חברים המסתירה סוד אפל מתקופת התיכון. הדרמטורגיה והשלמת הכתיבה נעשו בידי שחר פנקס, והבימוי של נועם שמואל, כהגשמת מעין צוואה אמנותית.

“שאון גדול דופק”, מלודרמה צבאית על גיל הזהב מאת ובבימוי יותם גוטל, מתמקדת בקבוצת לוחמים לשעבר הנפגשת מדי שנה מאז 2013, ובה משתתף טוביה צפיר.

“חובות”, מחזה מאת רוני קובן בבימוי נועם שמואל, מציב את קובן עצמו על הבמה בתפקיד אביו, כשיר אהבה וכאב לאזור גבעתיים–רמת גן ולמאבק בין דורות.

הרפרטואר העתידי לשנת 2027 כולל בין היתר את “אויב העם”, “בית ספר לנשים – הסיפור האמיתי” של מולייר בבימויה ועיבודה של תמר קינן יחד עם אלי ביז'אווי, “מנדרגולה” בבימוי רוני ברודצקי, “אלקטרה” בבימוי הילה תומר, “שירה” של עגנון בעיבוד יותם גוטל ובבימוי שיר גולדברג, “הוא הלך בשדות” לפי משה שמיר בבימוי מתן דרעי בדש, ו“לקרוא את לוליטה בטהרן” על פי ספרה של אזאר נפיסי, כהפקה נשית עם מעבדת יוצרים.

לצד אלה תתקיים סדרת מופעי מחווה לזמר העברי עם הגבעטרון, ויוזמת Actors Studio שתזמין שחקנים לשיחות פתוחות עם הקהל על הבמה.

הצגות רבות ומצליחות ממשיכות לרוץ גם השנה, ביניהן "מרציפנים", מרציפנים בהבימה – בילוי נעים "משהו טוב", משהו טוב בהבימה – בילוי נעים 6" שיעורי מחול בששה שבועות", 6 שיעורי ריקוד ב 6 שבועות, הבימה – בילוי נעים "תרקדי אתי" וכמובן המחזמר המצליח מאוד '"פריסיליה מלכת המדבר".פריסיליה מלכת המדבר בהבימה – בילוי נעים

כך מצטייר רפרטואר מרתק שנע בין בחינה של כיוונים חדשים ובחינה מחודשת של שפה, מבנה ותכנים, עם תנועה ברורה של שינוי. יש למה לצפות.