סוף שבוע בכרתים: כשהמלחמה עוברת מאב לבן "סוף שבוע בכרתים", מחזהו של אמיר פתר בבימויו של איציק ויינגרטן שעלה בתיאטרון דימונה, מטפל בפצע פתוח של החברה הישראלית. נקודת המוצא היא מפגש משפחתי במקום שאמור להשרות שלווה: בית נופש בכרתים, נוף ימי, חופשה חגיגית לציון יום הולדת. אלא שכמעט מיד מתברר שאין מרחב גיאוגרפי שיכול לספק
המשך קריאהלזכרו של אילי גורליצקי: השחקן שהפך את הבמה הישראלית לבית ההצגה הראשונה שאני זוכרת בחיי היא "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". אינני זוכרת כיום את כל הפרטים הזעירים מתוך אותה צפייה ראשונית באולם החשוך, אך אני זוכרת היטב את התחושה. הוקסמתי מהבמה, מהצלילים, מהדמויות, ובעיקר מאילי גורליצקי. הוא נראה אז כמי שפשוט נולד לעמוד שם,
המשך קריאהאהבה בקצה המנהרה: כשהסיפור של אביבה וקית׳ סיגל הופך לתיאטרון לקראת יום השנה השלישי לאירועי 7 באוקטובר, התיאטרון הלאומי הבימה מציג קריאה מבוימת של המחזה ״אהבה בקצה המנהרה״, שנכתב בהשראת סיפורם של אביבה וקית׳ סיגל. סנדרה שדה ומוני מושונוב מגלמים את בני הזוג, בבימויה של אילאיל סמל, על פי מחזה מאת מיכל אהרוני, ביוזמת איתן
המשך קריאה⭐⭐⭐וחצי הנערה השמאלית: שתי אחיות, משפחה אחת וסוד שמשנה את התמונה „הנערה השמאלית” הוא סרט שנראה בתחילתו כמו סיפור על ילדה בת חמש, אבל בהדרגה מתברר שהוא סיפור מורכב בהרבה. למעשה, זהו סיפור על שתיים, הילדה ואחותה הבוגרת. במשך חלק ניכר מהסרט נדמה שמדובר בשני סיפורים המתנהלים זה לצד זה, עד שלבסוף הם מתמזגים לסיפור
המשך קריאהקולות מהעוטף: כשהאמנות מסרבת להיעלם לתערוכה ״קולות מהעוטף״ במרכז עמיעד ביפו אנו נכנסים עם הידיעה שמאחורי חלק מהעבודות נמצאים אנשים שכבר אינם כאן, ומאחורי חלק גדול מהעבודות האחרות נמצאים אמנים שחייהם השתנו מן היסוד. אבל האתגר של התערוכה הוא דווקא לא להסתפק בסיפור הזה. היא מבקשת להחזיר אל קדמת הבמה את הדבר שקדם לטראומה וגם
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו