מבוא לטרגדיה שאינה נגמרת יש מחזות שנכתבו לפני אלפי שנים, ובכל זאת נדמה כאילו נולדו מתוך המציאות המדממת של אתמול בבוקר. היצירה „הנשים האבודות מטרויה”, עיבוד של חנוך לוין למחזהו של אוריפידס המוצגת בבית הספר למשחק גודמן בנגב בבימויו של נעם פרנק, מציבה מראה מטרידה מול עינינו. העיר טרויה חרבה, המלחמה לכאורה הסתיימה, והיוונים חגגו
המשך קריאההאופרה הישראלית פותחת פרק חדש: יותר ישראלית, יותר בינלאומית ועם מבט ברור אל העתיד האופרה הישראלית יוצאת לעונת 2026 ו 2027 כשהיא מבקשת לא רק להמשיך את פעילותה בתקופה בלתי אפשרית, אלא גם להגדיר מחדש את מקומה. לאחר עונה שהתנהלה בצל מלחמות וטלטלות, מציגה הנהלת האופרה חזון אמנותי חדש, מבנה ניהולי חדש ושורה של הפקות
המשך קריאהמאחורי דלת החנות מסתתרים אנשים שאינם יודעים איך להיות יחד יש משהו מתעתע בשם „נעולים”. יש כאן משחק בין 'נעליים' ל'נעילה'. לאחר הצפייה בהצגה ברור שהנעילה אינה באמת פיזית. אף אחד מעובדי חנות הנעליים אינו כלוא בה בניגוד לרצונו. דווקא משום כך השם מקבל משמעות מעניינת יותר: הדמויות אינן נעולות בתוך מקום, אלא בתוך עצמן,
המשך קריאה½ סיפורים קרועים: שש עשרה פעמים האדם נדרש לבחור בין מה שנכון למה שנוח יש משהו כמעט חתרני בעצם המבנה של „סיפורים קרועים”. זה אינו סרט אחד במובן המקובל של המילה, אלא רצף של 16 סרטונים, 16 סיפורים קצרים, 16 סיטואציות שבהן אדם מוצא את עצמו מול בחירה מוסרית, רגשית או אנושית. החוט המקשר ביניהם
המשך קריאהבין הקצב של העיר לשקט שבתוכנו: יום של התנגשות והשלמה בפסטיבל פליציה בלומנטל יש ימים שבהם פסטיבל תרבות מצליח לעשות משהו שונה מהצגה טורית של אירועים בזה אחר זה. הוא יוצר ביניהם דיאלוג סמוי, כזה שלפעמים מתוכנן מראש בקפידה על ידי אוצרים חסרי מנוח, ולפעמים מתגלה רק בדיעבד, הרבה אחרי שהאורות באולם נכבים, כשהצופה מבין
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו