"אני רואה את העולם בסצנות": ליאור זנסקו מסיימת את "ניסן נתיב" ופורצת קדימה כשצפיתי בליאור זנסקו על הבמה בהפקת "מתים על רוז וגיל" בבימויה של לילך דקל-אבנרי בסטודיו ניסן נתיב, אי אפשר שלא להבחין בנוכחות הממגנטת ובניצוץ הקומי-דרמטי הייחודי שלה. ליאור נמצאת כעת בישורת האחרונה של לימודיה בסטודיו למשחק "ניסן נתיב" בתל אביב, מסלול שהתארך
המשך קריאהזאב, זאב: כשהסאטירה מסרבת לבקש סליחה תעוזה במרחב הציבורי הממושמע יש משהו כמעט מרענן, אפילו נדיר, במופע שאינו מנסה להתחנף לקהל שלו או למצוא חן בעיני כולם. בעולם תרבותי עכשווי שבו לא מעט יוצרים משתדלים לרכך אמירות, לעגל פינות ולהחליק קצוות כדי שלא לאבד קהל או להרגיז ספונסרים, אנשי תיאטרון האינקובטור בוחרים דווקא בדרך
המשך קריאההמשפחה האיטלקית שלי: לפעמים כל מה שצריך הוא אדם אחד שיודע להקשיב דירוג: ★★★★☆ הקולנוע האיטלקי ומשפחה כמראה חברתית הקולנוע האיטלקי ידע לאורך השנים להעניק לנו אינספור יצירות מופלאות על משפחות, על יחסים בין-דוריים סבוכים ועל היכולת הכמעט פלאית למצוא הומור חם ונוחם דווקא ברגעים הקשים ביותר של החיים. מבמאים קלאסיים שעצבו את תודעתנו
המשך קריאהאחרית הימים בגשר בבימויה של רוני ברודצקי היא סאטירה פרועה שכוללת רעיונות מופרכים, או שמא לא כל כך מופרכים… עם זומבים והרבה צחוק
המשך קריאהחי שחור ביער הוא יצירה שעוסקת בהטרדות מיניות ןאונס בעולם החרדי בצורה ישירה וסימבולית, דרך סיפורה האוטוביוגרפי של היוצרת.
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו