מחכים לגודו בחאן: ההמתנה שבין הצחוק לייאוש יש יצירות תיאטרון שהזמן אינו מקהה את עוקצן, אלא דווקא מחדד את השאלות שהן מציבות. „מחכים לגודו” מאת סמואל בקט היא מאלה. זהו מחזה קשה להתרה ולביצוע ודווקא בשל כך הוא פותח פתח לפרשנויות שונות ודגשים אחרים בכל פעם שהוא מועלה. העלילה מתמקדת בשני אנשים שממתינים למישהו שאולי
המשך קריאהחגיגת תיאטרון בנתניה: הוכרזו זוכי פרס הבמה בסיום פסטיבל אסיטז' ה-20 פסטיבל אסיטז' הבינלאומי לתיאטרון לילדים ולנוער נחתם בנתניה בשבוע חגיגי של יצירה, מצוינות ואלפי צופים נרגשים. תיאטרון המדיטק רשם הישג נדיר עם 13 זכיות, פרס מפעל חיים הוענק לצביה הוברמן, והוכרזה הנצחתו של השחקן אלון אבוטבול בקריאת רחוב על שמו. כל הפרטים על הזוכים
המשך קריאהיום המזל שלי: מי יודע מה באמת טוב לו? יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מביטים במה שיש לאחרים ומשוכנעים שהם זכו במה שאנחנו החמצנו. נדמה לנו שאילו בחרנו אחרת, התחתנו עם אדם אחר, קיבלנו החלטה שונה או הלכנו בעקבות הזדמנות שנקרתה בדרכנו, חיינו היו טובים יותר. אנחנו משווים את המציאות שלנו לתמונה שאנחנו מציירים לעצמנו
המשך קריאהבית בעזה: כוסות, גפרורים ובית שנבנה בתוך המלחמה לא לחינם נמנית "בית בעזה" עם המונודרמות המועמדות לפרס הצגת היחיד של השנה בתחרות קיפוד הזהב. אחרי שנתיים מוצהרות של מלחמה בעזה ובלבנון ועוד שנה של מלחמה בלתי מוצהרת, ובונוס של כמה סבבים מול איראן, קשה למצוא בישראל אדם שלא נגע במלחמה באופן כזה או אחר. כולנו
המשך קריאהתנועה במרחב המצומצם: דועא בסיס מתרגמת את השבר והזהות לשפה ויזואלית באחת מעבודות הווידאו המוערכות של דועא בסיס, היא נכנסת לתוך שקית ניילון אטומה למחצה ומנסה לבדוק את מקסימום התנועה האפשרית בתוכה. הפעולה הזאת, המאבק המתמיד של הגוף למצוא חופש, אוויר וגמישות בתוך מצע חונק, מוגבל ומצמצם, אינה רק תרגיל פורמלי באסתטיקה של מחול. היא
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו