אבא יצא מהקבוצה: כשאבא מחפש את עצמו אחרי שהמשפחה מתפרקת יש משהו כמעט מגוחך בשם אבא יצא מהקבוצה. הרי הקבוצה המשפחתית היא לכאורה הדבר האחרון שממנו אדם יכול באמת לצאת. גם אם לוחצים על כפתור היציאה, המשפחה נשארת, הילדים נשארים, האקסית נשארת, הזיכרונות נשארים, ובעיקר נשאר האדם עצמו עם כל מה שלא הצליח לפתור. דווקא
המשך קריאהספא וויקאנד: ארבע כוכבות, הרבה כאוס וצחוק יש משהו כמעט נוסטלגי ב"ספא וויקאנד". לא רק משום שמדובר בקומדיה הוליוודית פרועה, אלא מפני שהיא מזכירה תקופה שבה סרטים כאלה היו חלק קבוע מהיצע בתי הקולנוע. לא סרטי גיבורי על, לא דרמות כבדות, לא יצירות שמבקשות מהצופה לפענח את משמעות החיים, אלא קומדיה שמבטיחה דבר פשוט מאוד:
המשך קריאהדירה לא להשכיר: חמישה עשר קטעים, בית שאבד במשחק מילים עם ספר הילדות המוכר לנו "דירה להשכיר" של לאה גולדברג, "דירה לא להשכיר", בבימויו של אודי בן סעדיה, בנויה מחמישה עשר קטעים נפרדים, אבל אלה אינם חמישה עשר סיפורים מקריים. בהדרגה הם מתחברים לערב אחד, שלם ומהודק, שעוסק באחת החוויות האנושיות הקשות ביותר: אובדן הבית.
המשך קריאההקיר שנופל: המאסטר הגדול והסדק שבקיר ״המאסטר״, ההפקה החדשה של תיאטרון חיפה בבימויה הרגיש והמדויק של שיר גולדברג, מכניס אותנו לעולמו של איבסן מודרני. מה שמעניק לה את עוצמתה הדרמטית והרגשית הוא האופן שבו כל פרט ביצירה מתחבר לרעיון המרכזי והכואב שלה: הניסיון האנושי הנואש לבנות קירות גבוהים כדי להסתיר את הפצעים, והגילוי המאוחר שהסדקים
המשך קריאהקליעים מעל ברודווי: כשהסטודנטים עולים לבמה עם כל מה שיש להם יש משהו שאני אוהבת במיוחד בהפקות של בתי ספר למשחק. אולי משום שהן עדיין נמצאות בשלב שבו האמביציה גדולה מן הניסיון, אבל דווקא הפער הזה מייצר על הבמה אנרגיה שקשה לייצר במקומות אחרים. השחקנים הצעירים מגיעים עם רעב, עם רצון להוכיח, עם התלהבות אמיתית
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו