שלוש הנשים עוסקות בעבר המשותף, אבל ההווה המשותף כולל התמודדות עם תהליכים של הזדקנות, מוות של חברים ומכרים, ואפילו בני משפחה, ועם מלחמות ישראל. ההווה של השבעה באוקטובר אינו נוכח שם בשמו, אבל מהותו נמצאת שם. חייהן של השלוש, כמו חיי כולנו, מוטלים תחת אותה עננה כבדה. הזכרון של השלוש הופך לזכרון הקולקטיבי שלנו, מאירועי ארצנו ומהצללים שלנו.
המשך קריאהטל ברנר התחילה את קריירת התיאטרון שלה בהסעת אוטובוס צהוב מפלסטיק בהצגה של הקיבוץ שלה בהיותה בכיתה ג'. מאז היא מביימת בפרינג' ובתיאטרון הרפרטוארי, הרבה חנוך לוין. לאחרונה ביימה את אחת ההצגות המצליחות של הקאמרי, 'מי שלא נולד מפסיד', מעין קולאז' לויני מריר-מצחיק. דיברנו על התפתחות הקריירה שלה ועל פעילותה לקידום נשים יוצרות בתיאטרון.
המשך קריאהניר שטראוס הוא יוצר צעיר למדי אך רב מעללים. הוא התחיל את דרכו כילד שחקן, בפסטיגל, בלהקת הצעירים של ציץ', המשיך בתיאטרון צה"ל כקומיקאי, עבר דרך התיאטרון הרפרטוארי וגם דרך הפרינג'. הוא גם יזם אמנות, שיצר במסגרת פסטיבל 'תיאטרונטו' את מסלול 'הקצרנטו'. כיום הוא מופיע בהצגת היחיד שלו עליה כתבנו כאן, 'אאוטסיידר', כותב ספרי שירה ויוצר בלי הפסקה.
המשך קריאה'היום הראשון לחיי', עוסק בהתאבדות, בגורמים להתאבדות בחברה המודרנית, החל מתחושות של ניכור דרך דיכאון כרוני, עד אבל, והוא מביא אלינו קבוצה של זרים, שלא הכירו זה את זה קודם, שהם על סף התאבדות. הסרט הוא כמובן לא סרט ריאליסטי. סרט שבו אנשים זוכים לראות את סביבתם ואת הקרובים להם אחרי שבחרו להתאבד, כדי להניא אותם מהתאבדות, הופך אותו לסרט פנטזיה. פנטזיה שחורה ואפלולית.
המשך קריאההבמה מכוסה בשכבה של פתותי זהב, ומראה תלויה מעליה. הרקדנים מתחילים להיכנס, והשלווה הופכת, מהר למדי, לזירת קרב. במחול כמו בחיים, במיוחד החיים המוכרים לנו יותר ויותר בשנים האחרונות, האלימות שולטת בנו. בין אם אנחנו מזהים את האלימות בתוכנו, או שאנחנו מגיבים לאלימות חיצונית, היא נמצאת שם. מהשבעה באוקטובר ואילך.
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו