מאמרים

Home Blog Page 51
M other land, רות פתיר, מוזיאון תל אביב
  • motherland
  • מרץ 11, 2025
  • 1 דקות קריאה

M other land, רות פתיר, מוזיאון תל אביב

לאחר התחלה סוערת בביאנלה בוונציה שלאחר ה 7/10, מגיעה עבודת הווידיאו המרתקת, M OTHERLAND, ארץ אם, של רות פתיר, למוזיאון תל אביב. זוהי עבודת וידיאו שמתפרשת בכמה חללים של המוזיאון, מעין תחנות בדרכה של האישה הצעירה והמוכשרת הזאת. אלה תחנות של התעסקות בפריון, גנטיקה, ומשם לקונטקסט הרחב יותר, של סוגיות ומיתוסים של פריון

המשך קריאה
יופי, תיאטרון קליפה, מוזיאון תל אביב

יופי, תיאטרון קליפה, מוזיאון תל אביב

זהו מסע של החושים, שעושים הצופים המעורבים עם חברי קבוצת קליפה, שמובילים אותם, בליווי טקסטים, שלחלקם משמעות עצומה, ולאחרים משמעות רגעית, חסרת חשיבות לאורך זמן. אחרים נשמעים כמו נונסנס, אבל לכל הטקסטים יש משמעות כשהם משולבים בתנועה וממוקמים בזמן של הצגתם ברצף המופע. שילוב של ערכים של התרבות הישראלית, חלקם ישירים ואפילו ברוטליים, אחרים מעודנים, עם ערכי תרבות, שילוב של יומיומיות עם אבסורד וסוריאליזם, שילוב של אלמנטים אמנותיים מסוגים שונים, שעובדים על החושים ומביאים את החוויה לשיאים.

המשך קריאה
אאוטסיידר, ניר שטראוס, קפה הקאמרי

אאוטסיידר, ניר שטראוס, קפה הקאמרי

ניר שטראוס לוקח אותנו למסע בתחנות שונות של חייו, אבל למעשה מעביר אותנו דרך תחנות רגשיות שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות עימן. התמודדות עם כישלונות, למשל. התמודדות עם אבל, התמודדות עם דחייה, מקצועית ו/או חברתית. מעבר לכך, הוא מביא לנו בחור שעושה הרבה כדי להגיע למטרותיו, אבל תמיד מוצא את הדרך היעילה ביותר לירות לעצמו ברגל ולאבד את מה שבאמת חשוב לו

המשך קריאה
גודאני-פוניאדקיס, להקת קמע, סוזן דלל

גודאני-פוניאדקיס, להקת קמע, סוזן דלל

ביציאה מהמופע החדש של להקת המחול קמע, שהפכה לאחת מהלהקות המובילות בארץ, המילה שנשמעה מהצופים בדרכם החוצה, הייתה 'וואוו'. אכן, ממופע למופע הלהקה משתכללת ומפעימה את החושים. בחירת הרפרטואר, התאמתו ליכולות של הרקדנים ולקו האסתטי המיוחד של 'קמע' בראשות תמיר גינץ, המייסד והכוריאוגרף הראשי, מצליחים לסחוף, בכל פעם מחדש, את הקהל, בארץ ובחו"ל.

המשך קריאה
עוד מוקדם לדעת, אנסמבל תוצרת בית

עוד מוקדם לדעת, אנסמבל תוצרת בית

'עוד מוקדם לדעת' היא הצגה שהיא סוג של מסע. מסע לשומקום, מסע לנפשו של אדם שאינו יודע עוד את נפשו, מסע דרך טראומות שאינו מציע נחמה, אלא הסתכלות אבסורדית, אפילו משעשעת, על החיים האלה ועל הקיום, או מיעוט הקיום, שנותר לנו אחרי השבעה באוקטובר.

המשך קריאה

הירשם לרשימת תפוצה