קטגוריה: ביקורת

המשפחה האיטלקית שלי בקולנוע

המשפחה האיטלקית שלי בקולנוע

המשפחה האיטלקית שלי: לפעמים כל מה שצריך הוא אדם אחד שיודע להקשיב דירוג: ★★★★☆ ​ ​הקולנוע האיטלקי ומשפחה כמראה חברתית ​הקולנוע האיטלקי ידע לאורך השנים להעניק לנו אינספור יצירות מופלאות על משפחות, על יחסים בין-דוריים סבוכים ועל היכולת הכמעט פלאית למצוא הומור חם ונוחם דווקא ברגעים הקשים ביותר של החיים. מבמאים קלאסיים שעצבו את תודעתנו

המשך קריאה
אחרית הימים בגשר

אחרית הימים בגשר

אחרית הימים בגשר בבימויה של רוני ברודצקי היא סאטירה פרועה שכוללת רעיונות מופרכים, או שמא לא כל כך מופרכים… עם זומבים והרבה צחוק

המשך קריאה
חי שחור ביער בתיאטרון הבית

חי שחור ביער בתיאטרון הבית

חי שחור ביער הוא יצירה שעוסקת בהטרדות מיניות ןאונס בעולם החרדי בצורה ישירה וסימבולית, דרך סיפורה האוטוביוגרפי של היוצרת.

המשך קריאה
הפתרון הסופי. בינתיים

הפתרון הסופי. בינתיים

הפתרון הסופי. בינתיים. שכתבה הדר גלרון וביים רועי הורוביץ ושניהם משחקים בו, הוא מופע מטלטל שיש בו גם כאב וגם הומור ונועד באופיו יותר לקהל בינלאומי.

המשך קריאה
כמו פרפר בקפה קאמרי

כמו פרפר בקפה קאמרי

ההצגה כמו פרפר מבוססת על סיפורה האמיתי של חולת סרטן והיא בנויה על שילוב של רגעים קומיים ורגעים עצובים ועל סיפור אהבה תומך.

המשך קריאה

הירשם לרשימת תפוצה