מועדון הג'אז של שלומי גולדנברג מופיע בסימטה בימי רביעי כבר שנים רבות. כמיטב המסורת, כל ערב שונה מרעהו, וכולם משלבים ג'אז ובלוז עם מוזיקה עכשווית וותיקה. כל הערבים מביאים לנו ג'אז מקפיץ שמעלה את האנרגיות הטובות. כך היה גם אמש עם הרכב של נגנים וזמרים שהביא מבחר משיריו של אריק קלפטון, ביניהם ליילה,
המשך קריאהאסף אבידן, הזמר הישראלי עם הקול הייחודי, נמצא עכשיו בארץ לסבב של הופעות, ומשמיע גם את הפילוסופיה שלו על החיים, תוך כדי מעבר בין הכלים המוזיקליים השונים בהם הוא מנגן: גיטרות, פסנתר, מפוחית, וכלי הקשה שונים. לאסף רפרטואר מגוון וקהל נאמן. ההופעה בירושלים, עיר ילדותו, טבעית לו. את הקריירה המוזיקלית שלו החל בשנת 2006, עת
המשך קריאהכשאני מגיעה לבית ספר למשחק, ברמתו של בית צבי, אני נזכרת בהצגה שבה צפיתי כאשר קרן מור הייתה סטודנטית למשחק בסטודיו ניסן נתיב. באותה הצגה הבנתי, שקרן מור תגיע לגדולות. מאז אני שואלת את עצמי, מי מהסטודנטים והסטודנטיות יככבו בעתיד בהפקות של התיאטרון הרפרטוארי. אין ספק שבהפקה הזאת, 'אל תשאיר אותי לבד', בה משחקים סטודנטים
המשך קריאהתיאטרון המשולש מציג בגן מאיר, במרכז הגאה, תצוגה של גאווה אמיתית, מעניינת, בכל צבעי וגוני הקשת. צפיתי בהצגה מתוקה אחת, 'תראי איזה יופי', ובמופע של אוסף יצירות בימתיות קצרות בשלל נושאים שקשורים לגאווה, back stage. 'תראי איזה יופי' היא דרמה קומית אמריקאית שנותרה אמריקאית. לא נעשה מאמץ להתאימה לתרבות הישראלית, אבל זה לא היה חסר.
המשך קריאהזוהי התמודדות מורכבת עם אבל, כי מה יכול להיות קשה יותר מאבל על ילד מת. דוד גרוסמן כתב את 'נופל מחוץ לזמן' לאחר נפילת בנו, אורי, במלחמת לבנון השנייה. הוא מרחיק את האבל למקום אחר, עם מציאות אחרת, כביכול, אבל, אבל על ילד הוא אוניברסלי. הרגש, של חוסר ההשלמה עם האבדן, החיפוש היומיומי אחר ההתמודדות
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו