קטגוריה: מופעים

Dirt בקליפה
  • dirt
  • אפריל 4, 2025
  • 1 דקות קריאה

Dirt בקליפה

'דירט', במובן של עפר, הוא מופע של תיאטרון קליפה, שידוע בשל מופעיו הייחודיים, שכל אחד מהם שונה ממשנהו, וכולם מקוריים בדרכם. את 'דירט' יצר ג'ונתן נוסן, יהודי אמריקאי שעלה לארץ לפני ארבע שנים, והוא לוליין, קרמיקאי ושחקן, שהופיע בברודווי ובסרטים, בין השאר ככפיל של ראסל קרואו וג'ים קארי. במופע 'דירט', שבו הוא מדבר באנגלית, ג'ונתן

המשך קריאה
יופי, תיאטרון קליפה, מוזיאון תל אביב

יופי, תיאטרון קליפה, מוזיאון תל אביב

זהו מסע של החושים, שעושים הצופים המעורבים עם חברי קבוצת קליפה, שמובילים אותם, בליווי טקסטים, שלחלקם משמעות עצומה, ולאחרים משמעות רגעית, חסרת חשיבות לאורך זמן. אחרים נשמעים כמו נונסנס, אבל לכל הטקסטים יש משמעות כשהם משולבים בתנועה וממוקמים בזמן של הצגתם ברצף המופע. שילוב של ערכים של התרבות הישראלית, חלקם ישירים ואפילו ברוטליים, אחרים מעודנים, עם ערכי תרבות, שילוב של יומיומיות עם אבסורד וסוריאליזם, שילוב של אלמנטים אמנותיים מסוגים שונים, שעובדים על החושים ומביאים את החוויה לשיאים.

המשך קריאה
בין בגדים, תיאטרון קליפה

בין בגדים, תיאטרון קליפה

הבגדים עושים את האדם. אנחנו כיצורים תבוניים בוחרים את בגדינו. שיהיו נוחים, או שמא חשוב יותר שיהיו אלגנטיים, גם אם יהיו נוחים פחות. אנחנו בוחרים בבגדינו כך שיתאימו לאישיותינו, או שמא לתכונות שאנחנו מנסים להבליט בעצמנו. אנחנו בוחרים בבגדינו לשם התדמית, או לצורך שינוי תדמית. אנחנו בוחרים בבגדים שנותנים לנו ביטחון עצמי. אנחנו מוזנחים או מטופחים. אנחנו בוחרים.

המשך קריאה
Die Blumen, מופע קברט, אנסמבל fulcro, תמונע

Die Blumen, מופע קברט, אנסמבל fulcro, תמונע

הביצוע של שחקני האנסמבל משחזר היטב את המופע הקברטי של ברכט, ומעורר בנו בצורה חדה רגשות המעורבים, את הניסיון ליהנות מחד, ואת תחושות השבר, האבדן, הנואשות וחוסר המשמעות שבעולם שבו בחירה חופשית ודמוקרטיה כבר התרסקו. המופע מתרחש בכל מקום בחלל, שחקני האנסמבל מפוזרים בתוך הקהל, נמצאים באינטראקציה זה עם זה ועם הצופים, התרחשויות שונות קורות כל הזמן, ועל הצופה מוטל לבחור במה הוא מתמקד.

המשך קריאה
סוף העולם שמאלה, התיאטרון הארצי בשיתוף תיאטרון חיפה

סוף העולם שמאלה, התיאטרון הארצי בשיתוף תיאטרון חיפה

השחקניות הצעירות, גל מלכה ושני ששון, משכילות לשבות את הלב במשחקן ובשירתן, גם אוולין הגואל מגלה רמת המשחק שאנחנו מצפים ממנה והיא מצליחה לעורר בנו שלל רגשות, גם יתר הקאסט צבעוני ומעניין. המוזיקה סוחפת, ויחד עם זאת, כאמור, העלילה והטקסט מכוונים לממוצע לא גבוה מבחינת רמתו, ומושכים להומור די נמוך לעיתים. למרות הכל, ניתן ליהנות מהמחזמר, גם אם הוא לא מגיע ברמתו, ביכולתו לגרות להרגשה ולחשיבה כמו הסרט של אבי נשר

המשך קריאה

הירשם לרשימת תפוצה