אמש נפתח תיאטרון חדש בישראל, תיאטרון ניקו ניתאי. למעשה, זהו גלגול נוסף של התיאטרון שהקים ניקו ניתאי, ממייסדי הפרינג' הישראלי ותיאטרון הסמטה. בתו של ניקו, דורית ניתאי-נאמן, היא המייסדת והמנהלת של התיאטרון שקראה על שמו, ומנציח את מורשתו, תוך כדי התחדשות מתמדת, כפי שנדרש מפרינג' טוב שאינו קופא לעולם על שמריו אלא שואט קדימה. בערב
המשך קריאההעיסוק בקפקא, סופר יהודי צ'כי, שנודע בעיקר בכתביו המתמקדים בתפישתו של האדם בעולם האבסורד, כבורג קטנטן במערכת מעוותת שאין לו סיכוי במלחמתו כנגדה, הוא תמיד מרתק. על אחת כמה וכמה כאשר מחברת לימודי העברית שלו נשלפת ממרתפי הספרייה הלאומית שלנו, לצד סיפורים קצרים ופרגמנטים, חלקים מסיפורים שלא הושלמו. במיוחד כאלה שנראה כמו מתארים בדיוק רב
המשך קריאהבשבועיים האחרונים צפיתי בשתי הצגות שביים דניאל בגנו, שהוא קול חדש וצעיר מאוד, בסך הכל בן 20. הצגה אחת היא 'תחושה שמשהו נורא עומד להתרחש', מונודרמה מצוינת עם תום חודורוב, והשנייה היא למעשה קריאה מבוימת, מדיאה, גם היא מרשימה מאוד. כצפוי, דניאל הוא צעיר מוכשר מאוד ושאפתן, שכדאי לעקוב אחרי התפתחות הקריירה שלו, כי צפוי
המשך קריאהמשהו נורא עומד לקרות. זאת תחושה שיש לנו לעיתים, ולא תמיד ברור לנו מדוע. כמובן, אין לזה קשר רב למציאות, אלא אם כן נזכור שאנו עצמנו יוצרים את המציאות ומביאים על עצמנו את מה שכביכול קורה לנו. למעשה, אנחנו מזמנים לעצמנו את מה שאנו מכנים 'גורל'. משהו נורא עומד לקרות, זוהי הצגת יחיד שהיא מלאכת
המשך קריאהמדיאה עברה כברת דרך ארוכה ומפותלת מאז שהופיעה לראשונה במיתולוגיה היוונית, שם היא כוהנת בעלת כוחות כישוף, שרוצחת את אויביה על ימין ועל שמאל. במחזה של אוריפידס, לאחר בגידת בעלה, יאסון, שעזב אותה לטובת נסיכת קורינתוס, היא הורגת גם את האישה החדשה על ידי שמלה מורעלת וגם את ילדיה מיאסון הבוגד. בגרסאות שונות של דמותה
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו