מיתה טובה, החאן
ההצגה, לעומת זאת, מצחיקה הרבה פחות. התכנים הדרמטיים מוגשים היטב, אך הרצון להצחיק בכל סצנה עובר לעיתים קרובות מתחת לרדאר. בחצי הראשון של ההצגה הקהל כמעט לא צחק. ייתכן שהנושאים הקשים של ההצגה, התמודדות עם מחלות ומוות, העיבו על המחוות הקומיות. בחצי השני של ההצגה, הניסיונות להצחיק היו יותר בולטים ועימם הופיע יותר צחוק. סצנות כמו ריקוד הקשישים שהיה שמח והומוריסטי, למשל, הביא לצחוק של פורקן אחרי כמה סצנות קשות של 'הוצאות עצמיות להורג' של קשישים שרוצים לסיים את חייהם.
המשך קריאה
עקבו אחרינו