מרץ 26, 2025
ב 24.12.23, קצת אחרי השבת השחורה של ה 7/10, הוכרזה ההצגה הזאת, Die Blumen (בתרגום מגרמנית, הפרחים), הצגה שהיא מופע קברטי מוטרף של קבוצת צעירים מוכשרת מאוד שהגיעה זמן לא רב קודם לכן מסנט פטרסבורג, כזוכה בפרסים רבים בתחרות הפרינג' החשובה ביותר, 'קיפוד הזהב'. זאת הייתה הצגה שזכתה בפרס 'אנסמבל השנה' לאחר שפוטין הכריז מלחמה על אוקראינה, זלנסקי היה האנדרדוג שעמד מול העריץ שניסה לבלוע אותו, וקבוצת הצעירים היהודים שעשתה מופע קברטי, נמלטה מרוסיה.
זמן לא רב לאחר מכן הסתבר, שגם ישראל לא מוגנת. לא מוגנת ממתקפה על הדמוקרטיה, ולא מוגנת מפני מתקפת החמאס. והקברט נמשך, ומתייחס גם אל המאורעות הנוראיים שעברנו. הם עוד נדבך בהיסטוריה העולמית, שהאנסמבל של fulcro מתייחס אליה בתוך השתלשלות היסטורית של מלחמות, ציניות של שימוש באמונות דתיות ובפוליטיקה נצלנית כדי לתמרן את חייהם של בני אדם, עד כדי הבאתם לתנאי רעב קיצוניים, שחיתות ומוכנות לרצוח. מצד שני, מביא הקברט את הדקדנטיות המאפיינת תקופות של אבדן ערכים ושבירת ערכים מרכזיים בחברה, כמו בתקופה שלפני עליית הנאציזם בגרמניה, דרך הקומוניזם, ועד לחומניזם וחאמסיזם.
המופע הקברטי עלה בפעם הראשונה בסנט פטרסבורג באוקטובר 2020. בדצמבר 2022 עשה המופע 'עליה' לתיאטרון תמונע, אחד מהמוסדות המובילים של הפרינג' בארץ. זהו מופע שבנוי בסגנון הקברט המקורי, כמו זה של ברכט, בתקופת וויימר, וגם עושה שימוש מה בטקסטים המקוריים, וגם במספר שירים של ברכט. Show me the way to the next whiskey bar… העליזות המקברית של אנשים שמנסים להימלט לרגע מהחולצות החומות, הפאשיזם הנאצי שכבר צועד במועל יד ברחובות, הדקדנטיות שנאחזת ביכולת ההולכת ונגמרת לשמוח במשהו כשהעולם מתמוטט בחוץ. המופע מדגיש את הניסיונות הנואשים של בני אדם להיאחז במשהו כאשר הגהנום מתממש עלי אדמות, בשל בחירות ציניות של מנהיגים.
הביצוע של שחקני האנסמבל משחזר היטב את המופע הקברטי, ומעורר בנו בצורה חדה רגשות המעורבים, את הניסיון ליהנות מחד, ואת תחושות השבר, האבדן, הנואשות וחוסר המשמעות שבעולם שבו בחירה חופשית ודמוקרטיה כבר התרסקו. המופע מתרחש בכל מקום בחלל, שחקני האנסמבל מפוזרים בתוך הקהל, נמצאים באינטראקציה זה עם זה ועם הצופים, התרחשויות שונות קורות כל הזמן, ועל הצופה מוטל לבחור במה הוא מתמקד.
חוויית המופע, כמו בכל קברט טוב, היא מורכבת. יש שם אורות וצלילים, מוזיקה, מחול, תנועתיות, לעיתים קרקסית ממש, כוריאוגרפיה מעניינת. זוהי חוויה שעובדת על כל החושים, ולמרות המסרים הקשים, על בגידת בני אדם באחיהם, למרות תיאורי המלחמה, העוני, המוות הנורא, התפשטות מערכים, בכל זאת החושים מתעוררים עם המוזיקה, התנועתיות מלאת החיים, האורות והצללים. בקברט כמו קברט, יש סוג של שמחה, ובאותו רגע לא חשוב עד כמה השמחה דקדנטית, עד כמה אין לה עיגון במציאות. היא קיימת ברמה החושית ומציפה את הצופה המעורב.
הקברט אמנם מתנהל ברוסית, אך יש לו כתוביות בעברית. אני הייתי בין הבודדים שנאלצו לקרוא את הכתוביות, רוב הקהל יודע רוסית. בתוך הרוסית, הייתה גם גרמנית, ואפילו מונולוג אחד בפולנית (כנראה שהייתי היחידה שהבינה את המונולוג הזה, שלא היה לו תרגום).
וירטואוזיות מדהימה של השחקנים, תלבושות שמעבירות אותנו לעולמות אחרים, משחקי אור וצל, כוריאוגרפיה מעניינת, שירה מרגשת, כל אלה מעבירים אותנו לעולם הקברט, ולמרות העליצות שאנו חווים, שסוחפת אותנו לעיתים לרקוד עם השחקנים, אנחנו קולטים, היטב, את המסרים המורכבים על האופי האנושי שמוביל אותנו, חדשות לבקרים, למקומות הנוראיים הללו. יום אחרי חזרת ששה חטופים, בהם אברה מניגיסטו, ואחרי החזרת גופות הילדים שעברו התעללות עד מותם בייסורים, מצא האנסמבל לנכון לציין את המאורעות הללו, וגם זה היה מאוד מרגש.
בסוף, אנו מקבלים שקופית. עליה כתוב בגרמנית, 'הסוף', ובאנגלית: 'החזירו אותם הביתה'. השחקנים נעלמים באחת. הקהל מוחא כפיים, אך השחקנים לא חוזרים כדי לקבל את התשואות. הקהל יוצא לאיטו, מנסה לעכל את החוויה הלא שגרתית והמורכבת שעבר במשך השעתיים האחרונות.
זוהי חוויה שונה, מיוחדת, שמומלץ לכל אחד לחוות לפחות פעם אחת. באשר לי, אני כבר ממתינה לראות את המופע הבא של האנסמבל המופלא הזה.
על אנסמבל fulcro
צילומים בכתבה זאת: אביבה רוזן
על האנסמבל:
לפרטים ומועדים נוספים:
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©