משחק החיים. לכל אחד מאיתנו משחק חיים משלו. לעיתים דרמטי יותר, לעיתים פחות, למרות שבתקופה הזאת נראה שכולנו חיים בסרט רע שאינו מראה סימנים לסיום. 'משחק החיים' של אלכסי מישליק, שזהו המחזה השני שלו שמוצג על ידי בית ליסין (הראשון הוא 'סיפור אהבה), הוא קומדיה טראגית, או שמא טרגדיה קומית. אין ספק שהוא יודע לבנות
המשך קריאהיש משהו מנחם בכך שהתיאטרון שלנו ממשיך להתנהל בחג סוכות זה, שיש לו כבר משמעות סימבולית קשה אחרי 'שמחת תורה' שהפכה ליום אבל. אחרי שהפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו נדחה לפסח, ופסטיבל הסרטים בחיפה נדחה לחנוכה, בתקווה שנוכל לחוג אותם במועדים הנקובים, הפסטיבלים של ההקראות מגיעים במועדם. ראשון לכולם הוא 'פותחים במה' של בית לסין, בניהולו
המשך קריאהכמהתי לראות את ששון גבאי חוזר לבית לסין, ועוד בגרסה חדשה לאנטיגונה, וככל שנהניתי לראותו על הבמה, יש להודות שהכוכבת האמיתית של ההצגה היא ליהי קורנובסקי בתפקיד הראשי. היא מגלמת אנטיגונה צעירה, רעננה, נערית, בת ימינו. הגרסה העדכנית למחזה של סופוקלס, שנכתבה על ידי ז'אן אנוי, בנוסח עברי של רועי חן ובבימויו המאתגר של יאיר
המשך קריאה'דתילונים' היא הצגה קלילה, מצחיקה, פאנץ' בכל שתיים-שלוש שורות טקסט, צחוק גדול של הקהל. זוהי הצגה שלוקחת נושא מורכב ועמוק ומצליחה לפשט אותו, אך לא לרדד אותו המסרים המשמעותיים עוברים היטב גם כאשר אנחנו שואגים מצחוק ללא הפסקה. קומדיה על נושא כזה, של מערכת יחסים בין אישה חילונית לבין בן זוגה, אהובה, שהולך 'ומתחזק', נעשה
המשך קריאהבוקס בבטן. זאת התחושה עימה יוצאים מההצגה הזאת, הצגת הדגל של עדנה מזי"א, שמוצגת בארץ ובעולם מזה שלושים שנה כהמחשה של מקרי אונס קבוצתיים שמתרחשים חדשות לבקרים עם בני נוער שמוצאים להם חוליה חלשה, נערה שרוצה למצוא חן בעיני אחד מהם, והופכת לטרף קבוצתי. בוקס בבטן, זאת התחושה שאנו חשים, מעורבת לעתים בבחילה קשה, כשחוזים
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו