בשורה התחתונה: זוהי קומדיה מצחיקה עד כדי כאב בטן, שמשלבת הומור של קומדית מצבים אסקפיסטית עם סאטירה משובחת, בעזרת משחק מצויין של הצוות, ענת וקסמן, אביגיל הררי והאחרים.
המשך קריאהבשורה התחתונה: יש פה ערבוב של אלמנטים ותהליכים דרמטיים וסאטיריים אליהם התכוון המחבר, התסריטאי השוודי, שעברו ישראליזציה קצת ברוטאלית מדי, המיתוס של אדם וחווה וגן העדן קיים פה, על שברו. ההצגה מעניינת בחלקים שהיא מתמקדת בנפש ואופי האדם והאנושיות. העירוב שבין סאטירה לבין אלמנטים קומיים סלפסטיקיים פחות דיבר אלי, אבל זה אולי עניין של טעם.
המשך קריאהבשורה התחתונה: תמצית ראויה של חנוך לוין, שחקנים שיודעים גם לשיר ולהביא לנו את חנוך לוין כרוחו, בבימוי מעודן של טל ברנר.
המשך קריאהבשורה התחתונה: הצגה שאינה תמיד קלה לצפייה, אך בזכות משחק מצויין ובימוי משובח, היא מצליחה להביא את הנושאים הטעונים של התאבדות ויחסי אמהות ובנות בתוך הקונטקסט החברתי כלכלי והציפיות החברתיות אל ימינו והיא רלוונטית ובועטת. גם מיקומה באולם הקטן בו הקהל יושב מסביב לבמה, יוצר אפקט של אינטימיות.
המשך קריאהבסיפור הזה, של גבר שמביא את עצמו לסכנת מוות בעזרת אכילה מופרזת, הנושא החשוב ביותר הוא דווקא האבהות. הקשר שמתפתח בין הגבר מנופח הגוף, שכבר מזמן חי בקושי ודוחק את עצמו אל סף המוות בהענשה עצמית קיצונית, לבין בתו הקוצנית, המרדנית, הבת שהיא מבודדת חברתית לא פחות ממנו, שנכשלת בלימודים ובחיים, ומטילה את האשמה לכל זה על ראשו, כשהיא מטיחה בו ללא הפסקה שהוא נטש והפקיר אותה לגורלה. מערכת היחסים ביניהם, שתגדל ותצמח במהלך ההצגה תגיע לקראת הסוף למקום של אהבה, אם כי הצעירה, אלי, שמגולמת היטב על ידי שרון כהן רז, לא לגמרי מתפרקת מקוציה, אותם עטתה על עצמה שנים רבות כל כך, כדי לא להפגע מהחיים ומאנשים, ומנטישות נוספות.
המשך קריאה
שמי אביבה רוזן ואני עיתונאית. התחלתי את דרכי כעורכת עיתון אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, משם עברתי גלגולים רבים וכתבתי בעיתונים שונים. אני גם חובבת צילום וכמעט כל התמונות שתראו כאן הם ממצלמתי.
כל הזכויות שמורות ל"בילוי נעים". האתר נבנה ע"י טוביה גנוט©
עקבו אחרינו